באור הרא"ם על מדרש לקח טוב, במדבר, פינחס מ״ה

מהדורה: מדרש לקח טוב, מכונה פסיקתא זוטרתא, וילנא תרמ"ד

« באור הרא"ם על מדרש לקח טוב Numbers, Balak באור הרא"ם על מדרש לקח טוב Numbers, Matot »

45 מדרש לקח טוב פתח ↗

פס'. ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה ה' את משה. משפחת אב קרויה משפחה יצאו משפחות אם. והיתה לבני ישראל לחקת משפט. הורעה כל הפרשה כולה להיות דין. כאשר צוה ה' את משה. סדר נחלות במקרא ממועט והלכות מרובות תנן התם בבבא בתרא. יש נוחלין ומנחילין נוחלין ואין מנחילין. הבן קודם לבת וכל יוצאי ירכו של בן קודמין. אפי' בת הבן קודמת לדודתה אחות אביה שנאמר איש כי ימות ובן אין לו עיין עליו מכל מקום שאם יש לו זרע בן כל שהוא הוא קודם לבת. והבן יורש את אביו בקבר ומנחיל לבן בנו אבל אם אין לו בן ולא זרע לבן כי אם בת. הבת ובת הבת קודמת לאביו של מת. וכל יוצאי ירכה של בת קודמין לאחים. האחים קודמין לאחי האב וכל יוצאי ירכו. כיצד מי שמת ואין לו לא בן ולא בת ולא יוצאי ירכו של בן ושל בת ויש לו אחים. ויש לו למת אב. האב קודם לאחיו שנאמר והעברתם את נחלתו לבתו וכשאר היורשים כתיב ונתתם את נחלתו. מלמד שהבת מעברת הנחלה מן אבי אביה ונוטלתה. אבל אין שאר היורשין מעבירין נהלה מן האב לפי שהאב קודם לכל יוצאי ירכו והנחלה ממשמשת והולכת עד ראובן לפי שאין השבט כלה. ואם אין שם אחי אב ולא יוצאי ירכו חוזרין על הקרוב שבמשפחה. והאחין מן האם לא נוחלין ולא מנחילין. והבן יורש את אמו. והיא אינה יורשת את בנה. וכן הבת יורשת את אמה שנאמר וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל. וכן מצאנו בת יורשת שני מטות זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר ומתו וירשתן. והבן קודם לבת בנכסי האם ובנכסי האב. ובנות האחיות נוחלין ולא מנחילין. האשה את בנה והאשה את בעלה מנחילות ולא נוחלות. והאחים מן האם לא נוחלין ולא מנחילין. ומנין שהבעל יורש את אשתו שנאמר במדבר ל״ו:ט׳ וכל בת יורשת נחלה. ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר ואי זו היא סיבת נחלה למטה אחר זו בעלה שהוא אחר והוא יורשה והנחלה מסובבת לו:

1 הורעה וכו׳‬. ט״ס וצריך להיות אורעה כל הפרשה להיות דין ועיין ב״ב קי״א::

« באור הרא"ם על מדרש לקח טוב Numbers, Balak באור הרא"ם על מדרש לקח טוב Numbers, Matot »