ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה ס׳

1 בהמה כו' אבל כו'. ע"ז מ"ט א' ומסקנא שם אלא לעולם כו' ודוקא בזוז"ג. ובתמורה ל"א א' מ"ט כו' אלא כו' ועתוס' שם ד"ה שינקה כו' ונסתפקו תוס' בזה משום דלכאורה משמע ממתני' דלהדיוט מותר מדאצטריך לפסול לגבוה וע"ש כ"ט א' והיינו משום דבינתיים אכלה דבר אחד אבל אם לא נתפטמה רק בדבר איסור ודאי אסור כמ"ש בע"ז שם וז"ש בגמ' משחרית לשחרית ול"ק שינקה כל ימיה וז"ש כאן אבל אם לא כו': ליקוט בהמה כו' אבל כו'. עתוס' שם שנסתפקו בזה עש"ך אבל בספרי פ' ראה על פ' שור שה כשבים כו' ועדיין לא ארבה ולד טרפה כו' ועדיין לא ארבה ולד טרפה שינקה מבהמה טמאה עם הטהורה משמע דוקא עם הטהורה ע"כ:

2 ולדידן כו'. עתוס' דפ"א די"ט ו' א' ד"ה האידנא ועכשיו כו' ובע"ז ל"ה א' ד"ה חדא. ואנו כו':