ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים פ״ג

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים פ״ג
1 דיני בית הכסא בק"ש. ובו ה סעיפים: אסו' לקרות כנגד בית הכסא ישן אפי' פינו ממנו הצואה ויראה לי דהיינו כשאין לו מחיצות אבל אם יש לו מחיצות אף ע"פ שיש בו צואה קורא כנגדו בסמוך ואינו חושש אם אין מגיע לו ריח רע:
2 הזמינו לב"ה ועדיין לא נשתמש בו מותר לקרות כנגדו אבל לא בתוכו:
3 אמר בית זה יהא לבית הכסא ואמר על בית אחר וגם זה דינם שוה. ואם אמר על השני ובית זה ולא אמר וגם זה הרי השני ספק אם הזמינו לכך אם לאו לפיכך אין קורין בו לכתחלה ואם קרא בו יצא:
4 בית הכסא שהוא בחפירה ופיו ברחוק ד' אמות מן הגומא והוא עשוי במדרון בענין שהרעי מתגלגל ונופל מיד למרחוק וכן המי רגלי' יורדין מיד לגומא כסתום דמי ומות' לקרות בו אם אין בו ריח רע וגם אין משתינין בו חוץ לגומא: הגה אבל אם משתינין בהם לפעמי' אסור להרהר בהם בד"ת כ"ש לקרות ק"ש הגהות מיימוני:
5 בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו מותר לקרות ק"ש כנגדו כיון שאין הצואה על הנקב וגם אין הגרף תחת הנקב ועוד שהנקב מכוסה תמיד בדף: וכל מי שקורא במקום שאין קוראין חוזר וקורא. מיימוני פ"ג:
פירוש ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים פ״ג
1 ס"א ויראה כו'. ממה דפריך שם איני והאמר כו' ואם איתא שם במחיצות ומאי פריך ב"י. ועתוס' דסוכה ל"ו ב' ד"ה בשבת כו' ועט"ז ומ"א:
2 ס"ב אבל כו'. רמב"ם וס"ל כיון דאיבעיא להו בנדרים ז' א' וסלקא באת"ל איפשטא כדרכו בכ"מ ועוד מדקדא' ר"ח מתפלל כנגד כו' ומוקי בחדתי מכלל דבתוכו ס"ל דאסור הרא"ש ואינו מוכרח דא"כ הדק"ל והא מיבעיא ביה כו' ותפשוט אלא דגם לר"ח מספקא ליה:
3 ס"ג ואם כו'. שם בעיא דלא אפשיטא אבל בראשונה ס"ל דודאי הוא כנ"ל:
4 ס"ד ברחוק ד"א כו'. ע' בה"ג וליתא ברש"י שלנו:
5 אם כו'. טור וכשיטתו כמש"ל סי' ע"ט:
6 וגם כו' אבל כו'. תר"י:
7 אסור להרהר כו'. כמ"ש בסי' פ"ה סעיף ב':
8 ס"ה וכל מי כו'. כמש"ש כ"ב ב' והא זבח כו' הואיל כו':