ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים ע״ה

1 ס"א במקום כו'. דקאמר שם שוק כו' ולכאורה ל"ל אלא משום דר"י כה"ג מיירי וקמ"ל דשוק אף ע"פ שאינו מקום שדרך לכסותו באיש מ"מ באשה דרך לכסות והוי ערוה אפילו לגבי בעלה רשב"א בשם ראב"ד:

2 וי"א כו'. גי' הרא"ש שם ל"ק הא באחרת והא באשתו ולק"ש וכ"ש לפי מ"ש בס"ו דאף שאין מסתכל בערוה אסור בק"ש ק' ל"ל באשתו:

3 ונראה כו'. וצ"ע מ"ש וע"ל סי' ע"ד ס"א בהג"ה וגם לשון הרא"ש קשה שאמר ודוקא באחרת לאשה אחרת מאן דכר שמה אלא ט"ס וצ"ל ודוקא לאחרים ר"ל בין לבעלה בין לאנשים אחרים:

4 ס"ב שדרכה כו' אפי' כו'. כמ"ש בס"א:

5 אבל כו'. כמ"ש ברפ"ב דכתובות וראשה פרועה כו':

6 וה"ה כו'. כנ"ל משום שאין דרכן לכסות וכמו בבשרה:

7 וכ"ש כו'. כמ"ש בפ"ו דשבת יוצאה בחוטי שער כו':

8 ס"ג יש כו'. שם קול כו' ופי' תר"י והג"מ ומרדכי וש"פ דג"כ לענין ק"ש איירי אלא דמיירי בקול זמר אבל הרא"ש והטור כ' דלא מיירי לענין ק"ש וכן הרמב"ם וז"ש יש ליזהר לחוש להפוסקים הנ"ל:

9 ס"ד אבל כו'. כנ"ל:

10 ויש מתירין כו'. ממ"ש ואם היו בניו כו' ול"ל דרואה שאני משום דאיכא הרהור טפי דא"כ מאי קאמר שם א"י איצטרכא ליה כו' קמ"ל דאינהו כו' אלמא דתלי אי מיקרי ערוה או לא וכ"מ במגילה כ"ד ב' דקטן ערום אינו אסור אלא מפני כבוד ציבור ודברי רש"י שם צ"ע ועמ"א אלא דלכאורה הל"ל עד י"ב שנה ושדים נכונו כמש"ל וכמ"ש לענין ישן בקירוב בשר:

11 ס"ו והחזיר כו'. רמב"ם וכמש"ש כ"ד א' מהו שזה יחזיר כו' ואף למאן דאסר משום שאחוריהן נוגעין:

12 או שעצם כו'. כן למד ב"י מדברי הרמב"ם הנ"ל בהחזיר וכמ"ש בסעיף שקדם דבראיה תלי רחמנא וכמ"שו ול"ד למ"ש בסי' ע"ט ס"א דהתם לא תליא בראיה כמו שחילקו בגמ' וכמ"ש בסי' ע"ו ס"א אבל הרוקח כ' דלא מהני וכן הסכימו האחרונים ולא מהני אלא חזרת כל גופו דכה"ג גם בצואה מהני לענין שא"צ מלא עיניו וכ"מ מירושלמי הנ"ל גבי צואה דקאמר מכיון דאילו הוי ביממא הוו חמיין מה קומיהון ברם כדין אסור ושם לענין מלא עיניו לאו משום הריח אלא משום הראיה וז"ש מכיון כו' ואפ"ה אסור גם בלילה וה"ה כאן וכן למד המרדכי משם לענין שבכאן בפ"ג דברכות ואוסר כמו שאוסר בצואה בלילה בירושלמי הנ"ל: