מפרשים:
1 בראשית כב, ט ויעקד את יצחק בנו. ר' יוסי אמר, יצחק אמר לאברהם קשור ידי ורגלי שלא אבעוט בך ונמצאתי מחלל מצות כבוד אב מפני שהנפש חצופה היא, שלא אראה המאכלת באה עלי ואבעוט בך ואזדעזע ואפסל מן הקרבן ונמצאתי מתחייב כל מיתות לשמים. א"ל אבא מהר ועשה רצון יוצרך, גלול בגדיך וחגור מתניך ושרפני יפה, אבא דמי זרוק וחלבי ואפרי ואברי שרוף והאפר שלי קח והולך אותו לאמי והניחנו באוצר שלה וכל זמן שתראנו תאמר זהו בני. עכשיו תשחטני ותבטל ותבדל ממני איך תגיד לשרה אמי. לא תודיע את אמי כשעומדת על הבור או על הגג שמא תפיל עצמה ותמות. צר לי עליכם מה תעשו עלי לזקנותכם, א"ל יודעים אנו שמיתתנו קרובה, מי שנחמנו עד עכשיו ינחמנו עד יום המיתה.