1וסוגיא זו נאמרה בקדושין דף ג' ע"ב, עיין עליו עם פירוש רש"י שם. וז"ל התוספות שם בד"ה האב זכאי בבתו - מפרש בירושלמי כתובות פ"ד ה"ו שיש לו זכות בביאה, שנותנין לו שכר לקדש בביאה, ע"כ. בד"ה ואימא לדידה - וא"ת וכו', וי"ל וכו' דלקמן במסקנא אמרי' דהני תרי קראי צריכי, ע"כ. בד"ה ואימא הני מילי קטנה - אע"ג דקרא איירי בנערה וכו', וא"ת הא לקטנה לא איצטריך קרא וכו', ע"כ. בד"ה וכי תימא נילוף מבושת ופגם - תימא תימה היכי בעי למימר נילוף קדושין מבושת ופגם, הא בושת ופגם גופא לא ידעינן שהן לאב אלא מקדושין, דאמר בסוף אלו נערות כתובות מ: דאי בעי מסר לה למנוול ומוכה שחין וכו', עכ"ל.
