בכור שור, במדבר ח׳:י״ט

לעבוד את עבודת בני ישראל. אותה עבודה שהיתה על בני ישראל לעשות:

ולא יהיה בבני ישראל נגף. כדי שלא יהיה נגף בבני ישראל זה נרא' עיקר הטעם שלקח הק' לוים תחת הבכורים שאם היו הבכורים עובדים היה בהם נגף שהרי הבכור לא היה אביו בכור ולא אבי אביו ושמא לא הורגלו בעבודה וכשבא זה לעבודה לא היה בקי ונזהר ויעשה שלא כהוגן ויגפנו הק' שהרי נדב ואביהו לפי שלא נזהרו שלא היו רגילין נוגפו ונוסרו האחרים על ידם כדכתי' בקרבי אקדש אבל הלוים כיון שנבחרו הם ובניהם ובני בניהם והרגילו ונזהרו בעבודתם ובשירם והכי אמרו רבותינו כהנים זריזים הם שהורגלו בכך ולכך אמר הק' לא יהיה ללוי חלק ונחלה שלא יתעסקו בדבר אחר כי אם בעבודתם וגם אם יחזיק בקנקן שבחרישה ובמר לחפור בו שדיהו יקשו אצבעותיו ולא יוכל לכופן אל הנבל ואל הכינור ויקלקלו השיר והיינו דקאמר לכך לקחתי כדי שלא יהא בבני ישראל נגף בגשת כי מעתה לא יגשו:

מבן חמש ועשרים שנה יבא לצבא צבא בעבודה. ולא לעבוד עבודת משא עד שיהא בן שלשים כדכתי' בנשא אבל לצבא צבא שיהוא נרא' עם רב כי ברב עם הדרת מלך וגם ראוי לשורר ולהוריד ולהקים לסייע אבל לא במשא ומבן שלשים עד בן חמשים אף למשא: