בכור שור, במדבר כ״א:י״ט

וממתנה נחליאל. לא היתה כשאר בארות שנובעין במקומן אלא משניתן נתגבר והיה לנחל גדול כי אל לשון חוזק כדכתי' "ואת אילי הארץ לקח" וכן כת' "ויצאו מים רבים":

ומנחליא במות. משנעשה נחל מרוב המים היו עולות המים על הבמות: