בכור שור, במדבר י״ז:כ״ג

ויצץ ציץ. שהנצו הפירות:

ויגמל שקדים. שמא שקדים ממש אי נמי פירות אחרות אבל מפני שבאו בלילה אחד קורא אותם שקדים לשון מהירות כמו "כי שקד אני על דברי לעשתו" וגם יש לפרש שלכך צוה הכתוב לעשות הבחנות המטות כדי שיהא מטה אהרן למשמרת ולעד ולאות כדמפרש: