1דבר אל בני ישראל. אחר שראה הק' שחזרו בתשובה ונתחרטו על מה שעשו אמר להם כי תבאו אל ארץ מושבותיכם שיתיישבו בה בניכם ואני אתנינה לכם ודבר עמהם על עסקי הקרבנות אקבל קרבנכם ברצון ותביאו לפני סולת ושמן ויין שהוא עניין ניחוח ושמחה ונדבה וכל זאת הפרשה נאמרה אחר הגזירה שידעו שלא געל בהם הק' אך יתרצה להם ולפי הנראה לא הקריבו נסכים במדבר שהרי תלה בביאת הארץ ובפירות הארץ:2ככה תעשה לאחד. לכל אחד ואחד:3כל האזרח. מכם יעשה ככה. ככה עיכובא מיהו אם הביאו קרבנו היום יכול להביא הנסכים למחר כדאמ' ומנחתם ונסכיהם בלילה ומנחתם ונסכיהם אפילו למחר:4וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם. תיבות מהופכו' הם ולדורותיכם אוכי יגור אתכם גר קאי:5ראשית עריסותיכם. בית שמאי אומ' מקב לחלה קסברי חלה אחד מעשרים וארבעה ונמצא כביצה לכהן דכ"ד ביצים לקב ופחות מכביצה אינו נתינה ובית הילל אומ' מקביים קסברי חלה אחד מארבעים ושמונה והוי כביצה לחלה וחכמי' אומ' לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא חמשת רבעים קמח חייבין בחלה והוא עומר ודרשי עריסותיכם כדי עיסת מדבר כי המדבר דכת' הכתו' והוא יזהיר שיתן כדי נתינה והשיעורין שנתנו בית שמאי ובית הילל אחד מעשרים וארבע' אוקמוה אבעל הבית שצריך לתת אחד מכ"ד ואחד מארבעי' ושמונה אוקמוה אחנווני שצריך להשתכר:6כתרומת גורן. תרומה גדולה שאין לה שיעור:7ראשית עריסותיכם. ולא כל העיסה דבעינן ראשית ששיריה ניכרין:8וכי תשגו. פרשה זו בע"ז וצריך פר לעולה ושעיר לחטאת וביחיד שעירה ולא כסבה ובשאר מצות בויקרא ציבור לפר לחטאת וכן כהן משיח כציבור ונשיא שעיר ויחיד כסבה או שעירה ומהכא ילפינן התם דאינו חייב חטאת אלא בעבודה שחייבין על זדונה כרת כדמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה והנפש אשר תעשה ביד רמה מקיש כל התורה כולה לע"ז מה ע"ז שחייבין על זדונה כרת אף כל וגו' והתם חלק בין משיח ונשיא ויחיד אבל הכא כת' ואם נפש אחת אחד משיח ואחד הדיוט ונשיא במשמע דכיון שנכשל בע"ז אפי' מלך ישראל הרי הוא כהדיוט גמור על שלא נזהר בה ודינו כהדיוט:9ויהיו במדבר. כמו שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ ובתוך כך שהיו במדבר וימצאו איש מקושש איכא למאן דאמ' תולש היה ואיכא למ"ד מעמר היה ורבותינו אמרו לכך כתבו במדבר ללמדינו שזה היה צלפחד דכת' ביה אבינו מת במדבר:10כי לא פורש מה יעשה לו. יודע היה משה רבינו שמקושש במיתה דכת' מחלליה מות יומת אבל לא היה יודע באיזה מיתה הוא נהרג וי"ל דלהכי כתב במדבר דמצות דלעיל גבי נסכים וחלה כתי' כי תבואו בבואכם אל הארץ אבל שבת נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ ואפי' במדבר:11ועשו להם צצית. שם דבר כמו ציצת ראשי:12והיה לכם לציצית. להבטה כמו מציץ מן החרכים:13וראיתם אותו וזכרתם. שאינו נעשה אלא לזכירה וכשרואה זאת המצוה זוכר ונותן לב לשאר המצות כי הציצית כמו חותם שבכסותו שעושין לעבד סימן שהוא משועבד לרבו וכשרואים ישראל זוכרים שהם משועבדים להק' ועליהם לקיים כל מצוותיו ורבותי' אמ' ציצית שש מאות בגימט' ושמנה חוטין וחמשה קשרים הרי ו' מאות וי"ג מצות וכשרואה אותו נזכר על כל המצות ונתן הק' סימן לאות כי הן עבדיו וסימן בכסותן וסימן ביתם ושמו חתום בו ותפילין בראשם וזרועם לסימן שהם עבדיו כי הד' סימנים מקיפין את האדם מילה מלפניו ומזוזה מימין ותפילין משמאלו וציצית שבבגדו נגרר אחריו כשהוא הולך:14ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. שהם תרים ומרגלים הנאת הגוף וחומד ממון של גזל ועריות וכשתראו אלו המצות תזכרו שאתם עבדי ולא תרגלו אחריה' לעבור על מצותי:15אשר אתם זונים אחריהם. נמשכים ומיוזנים וימנעו אתכם אלו הסימנים ויזכירו לכם שאני ה' אלהיכם אשר הוצ' אתכם מארץ מצרים כדי להיות לכם לאלהים ולכך אני ה' אלהיכם אדון שלכם ודיין שלכם:
