בכור שור, שמות ג׳

1 אחר המדבר. העביר להם המדבר שבמדבר לא היה מרעה כי בארץ מדבר אין עולין עשבין כמו שמפור' בחולין גבי כסוי הדם:

1 מדוע לא יבער הסנה. שהאש מתאבך בו ואינו נעשה גחלת ואינו משתנה מכמות שהוא:

2 לא יבער. זה אינו לשון הבערה כי בוער היה כמו שכתב למעלה אלא לשון ביעור כמו דברים כ״ו:י״ג ביערתי הקודש מן הבית ולשון כלוי כדכתיב והסנה איננו אוכל הגה"ה:

1 של נעליך מעל רגליך. לפי שנעל הרגל דורס בכל מקום ופעמים במקומות מטונפים אינו ראוי שיביאנו במקום מקודש:

2 מעל רגליך. שאף אותו של היד נקרא נעל סתם והוא שנתן בועז לגואל והוא בלע"ז גונ"ט gant, Handschuh ועדיין רגילים השרים להקנות בגונ"ט שלהם ולכך צריך לומר מעל רגליך שלא יהיה סבור שמאותו של היד הוא אומר לו:

1 כי ירא מהביט. כי אין לתלמיד לזקוף עיניו ופניו בפני רבו:

1 וארד להצילו. מן השעבוד כי רחמתי עליהם:

2 ולהעלותו מן הארץ. לקיים נדרי שנדרתי לאבות:

1 וגם ראיתי את הלחץ. שנה למשה שעבודם של ישראל כי הי' גלוי לפניו כי היה דעתו של משה קצרה על שעבוד של ישראל כמו שנ' וירא בסבלותם ושם נפשו בכפו והכה המצאי בשבילם והזכירו לו כדי שיאות ללכת:

1 מי אנכי כי אלך אל פרעה. איני ראוי לילך לפני פרעה וכל שכן שאיני כדי להוציא את ישראל:

1 כי אהי עמך. ואם אין אתה כדי אני כדי כי ממני הדבר לא ממך:

2 וזה יהיה לך האות. שממני תעשה מה שתעשה ואני שלחתיך בשליחותי עשית זאת:

3 תעבדון את האלהים על ההר הזה. ואז אודיע ואתן אות לכל שאני שלחתיך וכל שאתה עושה ממני הוא כמו שכתוב בשעת מתן תורה הנני אנכי בא אליך וגם בך יאמינו לעולם וידעו כי אתה שלוחי וזה הוא שאומר כאן וזה יהיה לך האות שאז יוודע ויגלה לכל כי אני שלחתיך ולא מלבך אתה עושה בהוציאך וגו' ואז אודיע כמו שפיר':

1 ואמרו לי מה שמו. וכי אדם הולך בשליחות ואיני יודע לומר מי שלחו:

1 אהיה אשר אהיה. פי' שם המיוחד של ד' אותיות הנכתב בכל התורה שהק' היה בלא תחלה כי וי"ו במקום יו"ד בהרבה מקומות כמו קום שוב שאומ' הדייקנין קים שיב וכן מן ידע יאמר יודע מן יסר יוסר כי היו"ד נעשית וי"ו במקומות וגם אתה יכול לומר הוא שמשמע היה וגם משמע הוא שהוא הק' הוא ויהיה באין סוף זהו משמעות השם הוה והיה ויהי וגם משמע ושהא הוה בצרתם של ישראל ובכל מקום שאנו מגיעים אצל השם ואין לנו רשות להגות השם באותיותיו אנו מכנים השם בלשון אדנות כלו' אדון הכל אמר דבר זה ובכאן לפי שהיינו צריכים לפירוש השם ממש כינהו בתיבה שפירושה דומה לפירוש השם והוא אהיה שאם הייתי קורא אדון אשר אדון לא היה דומה למשמע השם ופירושו כלל אבל אהיה משמע אשר אהיה לאין תכלית ואהיה עמם בצרתם והוא אחד ממשמעות השם ולכך תאמר אהיה שלחני אליכם ולא שיאמר זה הלשון ממש אלא השם בן ד' אותיות אלא כינהו באהיה כדי לקרות ולהבין. ור' שמואל פי' דאהיה עיקר השם אלא שהק' אומר אהיה ואח' כמו שכתב בכל מקום כמו שיאמר אדם על עצמו אעשה ואחרים אומרים עליו יעשה ולא נהירא לי דא"כ היאך אנו הוגים אותו כמו שהק' קורא שמו יותר ממה שאחרים קוראין אותו ועוד כל מקום שנ' אני ה' היה לו ליכתב אהיה ולכך נראה לי שהוא כינוי כמו שפי':

1 ויאמר עוד אלהים אל משה. כלו' כשתזכיר את שמי להם אמור אלהי אברהם כי זה שמי וזה זכרי כשמזכירין שמי מיחדין אותו על אברהם יצחק ויעקב וכן יזכירו שמי לדורות:

1 ושמעו לקולך. כי יאמינו בך כדכתיב ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' וגו':

1 ולא ביד חזקה. י"ל לא מפני שידו חזקה ונר' ולא ביד חזקה ואפי' כשתחזיק ידי עליו ולא ישלח עד שאשלח והכיתי אותו בכל נפלאותי אבל לאחר כן ישלח בעל כרחו:

1 ושאלה אשה משכנתה. ומאותה שגרה בביתה שתאמר לה הננו הולכים לחוג השאיל לי כוס כסף וזהב, כלם שלך שלא אתבייש בין חבירינו, וכן השמלות של שש ורקמה ואני אתן אותם לחן וישאילום ואני אידר שיהא הכל שלכם בדין כך אמר הק' כמו שאפרש בגזירת הרחמן: