בית שמואל קס״א

1 אלא אחת מהם. ואם חולץ לאחת לדעת הב"י אין איסור לחלוץ לשניה אלא שא"צ חליצה וב"ח כתב דאיכא א"ד לחלוץ לשניה דכתיב בית חלוץ הנעל בית א' הוא חולץ ולא ב' בתים ודייק כן מתוס' וליתא אלא כוונ' תוספות כיון דאין עולה לחליצה כלומר דא"צ חליצה אין עולה ליבום היינו אסורה ליבם דהוי אשת אח שלא במקום מצוה ואישתמט' ליה הסוגיא ר"פ ר"ג האי חליצה פסולה אין אחרי' כלום מאי לגזור לגזר חליצה אחר גט אטו חליצה אחר חליצה כל כי הני תחלוץ ותיזיל ועיין סימן קס"ז ובדרישה כתב לכתחלה אינו רשאי לחלוץ אלא לא' מהם שלא תאסר על כהן וכתב ב"ח אם חלץ אף לשניה אסורה לכהונה מפני מראית עין שיאמרו שכנס חליצה:

2 אלא לפסול'. וכופין אותו לחלוץ לפסול' ואם עובר מנדין אותו ואם התרו למלקות מלקין אותו רי"ו ד"מ:

3 לא רצה. היינו שלא רצה ליבם ורוצ' לחלוץ מ"מ חוזרים ע"כ אחים שמא מייבם השני ויבום קטן עדיף וכן מוכח בש"ס במקשן מאי לאו לא רצה לייבם אלא לחלוץ למ"ד יבום קטן עדיף כן הוא האמת וכ"כ הרמב"ם לא רצה לייבם מחזירים וכולי וכ"כ בנ"י ולא כב"ח:

4 דרך גדילתן. כ"כ תוס' ושאר פוסקים ולא כרמב"ם פ"ב דס"ל אחר שלא רצה הגדול הרי כולם שוים, ומבואר בהשגו' למ"ד דהוי מורדת אם לא רצה לייבם אף בכה"ג דגדול אין רוצה לייבם והשני רוצה והיא ממאנת בו ורוצה בשלישי היא מורדת וכן הוא דעת הרשב"א כמ"ש בהמגיד שם:

5 ואין כופין אותו. אפי' למ"ד מצות יבום קודם אין כופין דאין אדם דר עם נחש בכפיפה:

6 במדינות הים. ה"ה במדינה אחרת כל שחלוקה בלשון אחרת כמ"ש לעיל סימן פ"ה לאפוקי אם הוא במדינה זו ממתינים עליו עיין ב"ח בסדר חליצה מעשה היה שהיתה היבמה עם יבם קטן בפריז והיבם גדול ס' מיל רחוק מפריז אפ"ה כפה מהרי"ץ מינץ את יבם קטן מזה ראייה דלאו בהרחקת הדרך תלוי מלתא אלא אם היבם בעיר אחרת והיבמ' עניה אין לה להשכיר שליח לשם להודיע ט"ז:

7 חליצת הגדול עדיפא. מ"מ אין כופין לגדול מאחר דהקטן רוצה לחלוץ רי"ו בשם הרמ"ה והטור לא כתב דכופין לגדול ואם לגדול אשה אז חליצת הקטן עדיף ועיין ב"י סימן קס"ה מ"ש בשם הריטב"א: