באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה שצ״ד

מהדורה: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח

באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה שצ״ג » « באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה שצ״ה

1 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

שלא להתקשות על המת יותר מדאי. ובו ו' סעיפים:אין מתקשין על המת יותר מדאי וכל המתקשה עליו יותר מדאי על מת אחר הוא בוכה אלא שלשה ימים לבכי שבעה להספד שלשים לתספורת ולגיהוץ:

2 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

3 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

במה דברים אמורים בשאר העם אבל תלמידי חכמים הכל לפי חכמתם ואין בוכים עליהם יותר מל' יום ואין מספידין עליהם יותר מי"ב חדש וכן חכם שבא שמועתו לאחר י"ב חדש אין מספידין אותו:

4 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

5 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

6 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

7 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

יוצאין לבית הקברות ופוקדים על המתים שלשה ימים שמא עדיין הוא חי:

8 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

כל שלשה ימים יראה האבל כאלו חרב מונחת לו בין כתפיו משלשה ועד שבעה כאלו זקוף כנגדו בקרן זוית משבעה ועד שלשים כאלו עובר לפניו בשוק וכל אותה השנה הדין מתוחה כנגד אותה משפחה ואם נולד בן זכר באותה משפחה נתרפאת כל המשפחה:

9 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

10 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

אחד מהחבורה שמת תדאג כל החבורה:

11 שולחן ערוך, יורה דעה פתח ↗

כל מי שאינו מתאבל כמו שצוו חכמים ה"ז אכזרי אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה:

1 מימרא דרב יהודה אמר רב מ"ק דף כ"ז ע"ב:

2 שם בגמ':

3 טור בשם הרשב"א:

4 שם מצוואת רבי הושיבו ישיבה לאחר ל' יום דלא עדיפנא ממרע"ה וכו' כתובות דף ק"ג ע"ב:

5 ג"ז משם דספדי תריסר ירחי שתא:

6 מדאמר דוד שאול נפקו להו י"ב ירחא שתא ולא דרכי' למספדיה יבמו' דף ע"ט ע"א וכ"כ הרמב"ן בסת"ה בשם גאון:

7 ברייתא דאבל רבתי פ"ח:

8 ירושלמי סוף מ"ק ואיתא שם למה הדבר דומה לכיפה של אבנים כיון שנתרועעה אבן אחת נתרועעה כולה:

9 ג"ז שם משמיה דר' יוחנן:

10 מימרא דר' חייא בר אבא וכו' שבת דף ק"ה ע"ב:

11 רמב"ם פרק י"ג מהלכות אבל וכתב הכ"מ שדברי רבינו ראוים אליו:

1 מועד קטן פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָבֵל, יוֹם רִאשׁוֹן אָסוּר לֶאֱכוֹל לֶחֶם מִשֶּׁלּוֹ, מִדַּאֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לִיחֶזְקֵאל: ״וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל״. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף מְחַלְּפִי סְעוֹדָתַיְיהוּ לַהֲדָדֵי.

4 כתובות פתח ↗

הוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם — דְּלָא עֲדִיפְנָא מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, דִּכְתִיב: ״וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם״, תְּלָתִין יוֹמִין סָפְדִין בִּימָמָא וְלֵילְיָא, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפְדוּ בִּימָמָא וְגָרְסִי בְּלֵילְיָא, אוֹ סָפְדוּ בְּלֵילְיָא וְגָרְסִי בִּימָמָא, עַד דְּסָפְדִי תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא.

6 יבמות פתח ↗

תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, וְלָא דַּרְכֵּיהּ לְמִסְפְּדֵיהּ.

7 מסכת שמחות פתח ↗

יוצאין לבית הקברות ופוקדין על המתים עד ג׳ ימים ואין חוששין משום דרכי האמורי מעשה שפקדו אחד וחיה עשרים וחמשה שנים ואח"כ מת. אחר והוליד ה׳ בנים ואח"כ מת. עושים חופה לחתנים ולכלות ותולין בהן אחד דברים שהביאו אוכל ואחד דברים שלא הביאו אוכל דברי ר"מ רבי יהודה אומר אין תולין בהן אלא דברי אוכל שלא הביאו אוכל אלו דברים שתולין בהן אגוזים שלא הביאו אוכל גלוסקאות שלא הביאו אוכל ולשונות של ארגמן צלוחית של שמן ערב ואלו דברים שאין תולין בהן אגוזים שהביאו אוכל רימונים שהביאו אוכל גלוסקאות שהביא אוכל צלוחית של שמן מתוק כללו של דבר התלוי בחופה אסור בהנאה מבזבזין לפני חתנים ולפני הכלות מחרוזות של דגים וחתיכות של בשר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים אבל לא חתיכות של דגים מבושלים ולא כמהים ופטריות ולא שומשמין בין בימות החמה בין בימות הגשמים אבל קליות ואגוזים נוטל הוא בתוך וזורק כללו של דבר כל שהוא אבד אין מבזבזין לפניהן. ממשיכין לפני חתנים ולפני הכלות צינורות של יין וצינורות של שמן ואין חוששין משום דרכי האמורי ואין חוששין משום איסורן של אוכלין מעשה ביהודה והלל בני ר"ג שנכנסו לבן זכאי לבבל והמשיכו אנשי העיר לפניהם צינורות של יין וצינורות של שמן. שורפין ומעקרין לפני מלכים ואין חוששין משום דרכי האמורי . כל עיקור שיש בו טריפה אסור באכילה ומותר בהנאה וכל עיקור שאין בו טריפה מותר באכילה ואצ"ל בהנאה ואיזו היא טריפה מן הארכובה ולמעלה שורפין שריפה למלכים ואין שורפין שריפה לנשיאים וכשמת ר"ג הזקן שרף אונקלוס הגר יותר משמנים מנה אמרו לו מה ראית אמר להם כתיב ירמיהו ל״ד:ה׳ בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וגו׳ ואין ר"ג יפה יותר ממאה מלכים שאין בהם צורך. סותרים שערות של כלות ומגלים פניהן של חתנים ונותנין בריתו וקולמסו בצידו ואין חוששין משום דרכי האמורי וכשנכנס ר"ג הזקן מצא שמנה אמר מי הוא זה שנכנס שלא ברשות עמד לו שמואל הקטן ברגליו וא"ר הלכה נכנסתי לשאול אמר לו אלדד ומידד שכל ישראל יודעין שאילו אמרתי שלא יכנסו אלא שנים שהיית אחד מהן אמר לו ותולין מפתחו ופנקסו של מת בארונו של מת מפני עגמת נפש וכשמת שמואל הקטן תלו מפתחו ופנקסו בארונו מפני שלא היה לו בן והיה ר"ג הזקן ור"א בן עזריה מספידין עליו ואומרים על זה נאה לבכות על זה נאה להתאבל מלכים מתים ומניחים כתריהם לבניהם עשירים מתים ומניחים עושר לבניהם שמואל הקטן נטל כל החמודות שבעולם והלך לו וכך אמר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא ושאר כל עמא לביזא עקן סגיאין יהוון אחריהם ובלשון ארמית אמרן וכשבאו רשב"ג ורבי ישמעאל גזרו עליהם שיהרגו והיה רבי ישמעאל בוכה ור"ש אמר אברך בשתי פסיעות אתה נתן בחיקם של צדיקים ואתה בוכה א"ל וכי אני בוכה על שאנו נהרגין אלא על שאנו נהרגים כשופכי דמים וכמחללי שבתות אמר לו שמא בסעודה היה יושב וישן ובאה אשה לשאול על נדתה על טהרות שלה ואמר לה השמש ישן הוא והתורה אמרה שמות כב אם ענה תענה אותו ומה כתיב והרגתי אתכם בחרב וי"א רשב"ג היה בוכה ורבי ישמעאל השיבו כדברים אלו וכשנהרג ר"ש ור"י באתה השמועה אצל ר"ע וריב"ב עמדו וחגרו מתניהם שק וקרעו בגדיהם ואמרו אחינו ישראל אלו טובה היתה לעולם תחלה לא היו מקבלים אלא ר"ש ור"י ועכשיו גלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם שסוף פורענות גדול עתיד לבוא לעולם ולפיכך נסתלקו אלו מן העולם ישעיה נז הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואומר שם יבא שלום ינוחו על משכבותם וכשנהרג ר"ע בקיסרי באתה שמועה אצל רבי יהודה בן בבא ואצל רבי חנניה בן תרדיון עמדו וחגרו שקים את מתניהם וקרעו את בגדיהם ואמרו אחינו שמעונו לא נהרג ר"ע לא נהרג שנחשד על הגזל ולא על שלא עמל בתורה בכל כחו לא נהרג ר"ע אלא למופת שנאמר יחזקאל כד והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר וגו׳ וידעתם כי אני ה׳ מכאן ועד ימים מועטים לא ימצא מקום בא"י שלא יהיו שם מושלכין בו שנאמר ירמיה ט דבר כה נאם ה׳ והיתה ונפלה נבלת האדם כדומן וגו׳ אמרו לא עברו ימים עד שבא בולמוס ועירבב את העולם מכאן ועד י"ב חדש פסקו בולאות שביהודה שנאמר ישעיה לב חרדו שאננות רגזה בוטחות שאננות אלו בולאות שביהודה בוטחות אלו קורקסיאות לא היה בו לשון בטוחות אלא טרכסיו אמר לא באו י"ב חדש עד שנתקיים להם מה שאמר שהיה ר"מ מושלו משל למה הדבר דומה למלך שעשה סעודה וזימן אורחים ולא קבע להם זמן מתי יכנסו הפקחין שבהן עמדו בתשעה שעות ביום ונכנסו לבתיהם ועלו למטותיהם באורה האחרים עמדו בשקיעת החמה והניחו חנויות פתוחות ונרות דולקות נכנסו לבתיהן ועלו למטותיהן בנרות האחרים עמדו בשתים ושלשה שעות בלילה הניחו מקצתן חנויות פתוחות ומקצתן נעולות מקצתן נרות דולקות ומקצתן כבו׳ נכנסו לבתיהן ועלו למטותיהן באפילה המשויירים שבסעודה נכנס בהן יין ופצעו זה את זה והרגו זה את זה שנאמר עמוס ט ראיתי את ה׳ נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הסיפים ובצעם בראש כולם וכשנכנס רבי חנניא בן תרדיון למינות גזרו עליו שריפה ועל אשתו הריגה ועל בתו לישב בקופה אמר להם מה גזרו על אותה עניה אמרו לו הריגה קרא עליה המקרא הזה תהלים קמה צדיק ה׳ בכל דרכיו. אמרה להם מה גזרו על אותו רבי אמרו לה שריפה קראה עליו המקרא הזה ירמיה לב גדול העצה ורב העליליה וכששרפו אותו כרכוהו בס"ת ושרפוהו והיתה בתו צועקת ובוכה ומתחבטת לפניו אמר לה בתי אם עלי את בוכה אם עלי את מתחבטת מוטב שתאכלני אש שנופחה ולא אש שלא נופחה שנא׳ איוב כ אש לא נופח ואם על ס"ת את מתחבטת הרי התורה אש ואין אש אוכלת אש הרי אותיות פורחות ואין האש אוכלת אלא על הנייר שאף כל עבדי המלך גדולים לוקין על ידי קטנים על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי הושע ו רבי עקיבא אומר ד׳ בנים למלך אחד לוקה ושותק ואחד לוקה ומבעט ואחד לוקה ומתחנן ואחד לוקה ואומר לאביו הלקני. אברהם לוקה ושותק שנא׳ בראשית כב קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק והעלהו לעולה היה לו לומר אתמול אמרת לי שם כא כי ביצחק יקרא לך זרע שנאמר שם כב וישכם אברהם בבקר וגו׳ איוב לוקה ומבעט שנאמר איוב י אומר אל אלוה אל תריבני תרשיעני הודיעני על מה תריבני. חזקיה לוקה ומתחנן שנאמר מלבים ב כ ויתפלל חזקיה אל ה׳ וגו׳ וי"א חזקיה לוקה ומבעט אח"כ היה לו לומר והטוב בעיניך עשיתי. דוד אמר לאביו הלקני שנאמר תהלים נא הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני: אין מבטלין תלמוד תורה עד שתצא נשמתו של מת וכשהיה ר"ש בנו של ר"ע חולה לא ביטל בית מדרשו אלא פקדו ביד שלוחו בא הראשון ואמר לו נטען אמר להם שאלו עד שבא השני ואומר לו הכביד החזירן לתלמוד תורה בא השלישי ואמר לו גוסס אמר להם שאלו בא הרביעי ואמר לו השלים עמד וחלץ תפילין וקרע את בגדיו ואמר להם אחינו ישראל שמעו עד כאן היינו חייבים בת"ת מכאן ואילך אנו חייבים בכבודו של מת נתקבצו קהל גדול לקבור את בנו של ר"ע אמר להם הוציאו לי ספסל לבית הקברות ישב ודרש ואמר אחינו ישראל שמעו לא שאני חכם ויש כאן חכמים ממני לא שאני עשיר ויש עשירים ממני אנשי דרום מכירין את ר"ע אנשי גליל מאין מכירין האנשים מכירין את ר"ע הנשים והטף מאין אלא יודע אני ששכרכם מרובה שלא נצטערתם ובאתם אלא לכבוד תורה ולשם מצוה מנחם אני שאילו היה לי שבעה בנים קברתים ולא שאדם רוצה לקבור את בניו אלא יודע אני שהוא בן העולם הבא שזיכה את הרבים שכל המזכה את הרבים אין חטא בא לידו וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו שנאמר דברים לג צדקת ה׳ עשה ומשפטיו עם ישראל ירבעם חטא והחטיא את הרבים חטא הרבים תלוי בו שנאמר מלכים א טו על חטאת ירבעם בן נבט אשר חטא והחטיא ואשר החטיא את ישראל ולא עוד אלא שישב עליו מגלגלין זכות ע"י זכאין ראויין היו ישראל להגאל ממצרים שאילו לא עמדו משה ואהרן שנאמר בראשית טו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ראויין הן ישראל לקבל את התורה שאילו לא עמדו משה ואהרן ודור המדבר שנאמר משלי ב יצפון לישרים תושיה. ראויה היתה פרשת שופטים להאמר אילולי עמד יתרו.ראויה היתה פרשת פסח קטן להאמר שאילו לא עמדו טמאים שנאמר במדבר ט למה נגרע לבלתי הקריב וגו'. ראויה היתה פרשת נחלה להאמר שאילו לא עמדו בנות צלפחד. ראוי היה בית המקדש ליבנות שאילו לא עמדו דוד ושלמה שנאמר שמות טו מקדש ה׳ כוננו ידיך. ראוין הם ישראל ליגאל בימי המן שאילו לא עמדו מרדכי ואסתר שנאמר ויקרא כו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו׳. ראוין היו ישראל להשתעבד שאילו לא עמד פרעה במצרים שנאמר בראשית טו ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. ראוין הן ישראל לעבוד עבודת כוכבים שאילו לא עמד ירבעם בן נבט שנאמר דברים לא וקם העם הזה וזנה. ראויה היתה פרשת מקלל ומקושש להאמר שאילו לא עמד בן ישראלית ומקושש.ראוין הן ישראל ליפול בחרב שאילו לא עמדו פלוני ופלונית שנאמר עמוס ט בחרב ימותו כל חטאי עמי ואומר ירמיה יד בחרב וברעב ובדבר יתמו.ראויה היתה ירושלים ליחרב שאילו לא עמד נבוכדנצר וחבריו שנאמר מיכה ג לכן בגללכם ציון שדה תחרש ציון תחוללכם מירושלם וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער ולא עוד אלא שמגלגלין זכות ע"י זכאין וחובה ע"י חייבים וכשהרג טרגיאנוס פפוס ואת לוליאניס אחיו בלודקי׳ אמר להם אם אתם מעמו של חנניה מישאל ועזריה יבא אלהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל חמו"ע אמרו לו חנניה מישאל ועזריה כשרים היו נבוכדנצר מלך הגון היה וראוי לעשות נס על ידן אבל אתה מלך רשע ואין ראוי ליעשות נס על ידך ואנו מחוייבין מיתה לשמים ואם אי אתה הורגנו הרבה הורגים יש למקום הרבה מזיקין יש למקום הרבה דובים יש למקום הרבה נמרים יש למקום הרבה נחשים הרבה שרפים הרבה עקרבים יש למקום שיבואו ויפגעו בנו אבל כשנמות תדע שאנו מבני בניהם של חנניה מישאל ועזריה אמרו לא מתו עד שראו מחטטין בעיניו דורשי חמורות אומרים דברים יב ונתצתם את מזבחותם מה חטאו עצים ואבנים אלא לפי שבא לאדם תקלה על ידיהם אמר הכתוב ונתצתם והרי דברים קל וחומר ומה אם עצים ואבנים שאין בהן לא זכות ולא חובה ולא טובה ולא רעה על שבאה תקלה על ידיהם לאדם אמרה תורה ונתצתם אדם שהוא גורם להחטיא את חבירו ומטהו מדרך חיים לדרך מות על אחת כמה וכמה ויקרא כ והרגת את האשה ואת הבהמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא לפי שבא לאדם רעה ע"י שלא תהא הבהמה עוברת בשוק ואומרים זו בהמה שנסקל פלוני על ידיה והרי דברים קל וחומר ומה אם בהמה שאין בה לא זכות ולא חובה לא טובה ולא רעה ועל שבאה לאדם תקלה על ידה אמרה התורה תסקל האדם שהוא גורם להחטיא את חבירו ומטהו מדרך חיים לדרך מות על אחת כמה וכמה וכן הוא אומר באבני מזבח דברים כז לא תניף עליהם ברזל ובמקום אחר הוא אומר שמות כ כי חרבך הנפת עליה ותחלליה מה נשתנה ברזל להיות פסול למזבח מכל מיני מתכות לפי שחרב סימן קללה ומזבח סימן כפרה ומעבירין סימן קללה בשביל דבר כפרה והרי דברים קל וחומר ומה מזבח אבנים שאינן לא רואות ולא מדברות ולא אוכלות ולא שותות ועל שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל בני תורה שהם כפרה לעולם על אחת כמה וכמה וכן הוא אומר דברים כז אבנים שלימות תבנה את מזבח ה׳ אלהיך אבנים שמטילות שלום בעולם והרי דברים קל וחומר ומה אבנים שאינם לא רואות ולא שומעות ולא מדברות ולא אוכלות ולא שותות ועל שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים יהיו שלימות לפני בני תורה שהם כפרה לעולם עאכו"כ יהיו שלימים לפני הקב"ה:

8 תלמוד ירושלמי מועד קטן פתח ↗

רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא סְלַק גַּבֵּי רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִיָיה. נְפַק לְגַבֵּיהּ לְבִישׁ סְנָטִירֵיהּ. מָהוּ סְנָטִרֵיהּ. מָאנִין דְּלָא חֲפִיתִין. אֲמַר לֵיהּ. הָדָא מְנָן לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. הָכֵין הֲוָה רִבִּי סִימוֹן רִבִּי עֲבַד. אֲמַר לֵיהּ. הִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ. אֲמַר לֵיהּ. יִסּוֹג תוֹרַעְתָּךְ. שֶׁכָּל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה הַדִּין מָתוּחַ כְּנֶגֶד הַמִּשְׁפָּחָה. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שִׁבְעָה הַחֶרֶב שְׁלוּפָה. עַד שְׁלשִׁים הִיא רוֹפֶפֶת. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ הִיא חוֹזֶרֶת לְתַעֲרָהּ. לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה. לְכִיפָה שֶׁלְאֲבָנִים. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרַעָרְעָה אַחַת מֵהֶן נִתְרַעְרְעוּ כוּלָּן. וְאָמַר רִבִּי לָעְזָר. אִם נוֹלַד בֶּן זָכָר בְּאוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה נִתְרַפָּאת כָּל אוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה.

10 שבת פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁמֵּת —

11 משנה תורה, הלכות אבל פתח ↗

אֵין בּוֹכִין עַל הַמֵּת יֶתֶר מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים. וְאֵין מַסְפִּידִין יֶתֶר מִשִּׁבְעָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁאָר הָעָם. אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַכּל לְפִי חָכְמָתָן. וְאֵין בּוֹכִיִן עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם. שֶׁאֵין לָנוּ גָּדוֹל מִמּשֶׁה רַבֵּנוּ וּכְתִיב דברים לד ח "וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל משֶׁה". וְכֵן אֵין מַסְפִּידִין יֶתֶר עַל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. אֵין לָנוּ בְּחָכְמָה גָּדוֹל מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בִּלְבַד נִסְפַּד. וְכֵן חָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ:

באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה שצ״ג » « באר הגולה על שולחן ערוך יורה דעה שצ״ה