באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים תקל״ה

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

« באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים תקל״ד באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים תקל״ו »

1 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

שלא לפנות מחצר לחצר בחול המועד. ובו ג סעיפים:אין מפנין מחצר לחצר אפי' מכעורה לנאה ולא לפנות דירתו ולא לפנות כליו שאינם לצורך המועד: הגה וכ"ש שאסור להסיע ממונו מעיר לעיר: מרדכי פ' מי שהפך אבל מפנה הוא מבית לבית באותו חצר ואם אין הבתים פתוחים לחצר אלא למבוי יש אומרים שמבית לבית הסמוך לו מותר: הגה ואם מתירא מחמת גניבה בחצר שדר שם מותר אפי' מחצר לחצר המשתמר ואפי' מעיר לעיר בדבר האבד שרי הגהות אשירי ומרדכי:

2 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

3 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

4 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

יש מתירים לפנות מחצר של אחר לחצר שלו ואפי' מנאה לכעורה:

5 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

הזבל שבחצר אסור להוציא אלא יסלקנו לצדדי' ואם נתרבה עד שנעשה חצר כרפת מוציאין אותו לאשפה:

1 משנה מ"ק י"ג

2 כדמפרש לה אביי שם וכפירוש בנימוקי יוסף

3 טור והגה"א

4 הרא"ש בשם ראב"ד מהירו' ושאין גמרא דידן חולק בזה

5 ברייתא אוקימתא דרבא פסחים נ"ה:

5 פסחים פתח ↗

הָא גוּפָא קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: זֶבֶל שֶׁבֶּחָצֵר מְסַלְּקִין אוֹתוֹ לִצְדָדִין, וַהֲדַר תָּנֵי: שֶׁבָּרֶפֶת וְשֶׁבֶּחָצֵר מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה! אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, כָּאן בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. רָבָא אָמַר: הָא וְהָא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, וְהָכִי קָאָמַר: אִם נַעֲשָׂה חָצֵר כְּרֶפֶת — מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לָאַשְׁפָּה.

« באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים תקל״ד באר הגולה על שולחן ערוך אורח חיים תקל״ו »