באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר צ׳

1 ציינתיו לעיל בסי' נ"ז

2 כן משמע כתובו' דף ע"ח וע"ט ובכמה דוכתי

3 מימרא דרב אבהו וכו' ב"ב דקי"ג ע"א ויליף לה מקרא

4 ועי' לקמן סי' ק"ח סעי' ג' בהג"ה

5 טור מדברי אביו הרא"ש שם בפסקיו אהא דא"ר פפא הלכת' אין הבעל וכו' שם דף קכ"ה ע"ב משום שכל הנכסים הם שלו וברשותו השביחו

6 שם בשם אביו הרא"ש

7 מעובדא דההוא דאמר נכסי לסבת' וכו' וכדשלחו מתם וכו'

8 כרב ענן ולא מטעמי' שם

9 ל' הרמב"ם בפכ"ב מה"א מהתוספתא פ"ב

10 משנה גיטין דף נ"ה ע"א

11 פי' שאינה צריכה גט ממנו אלא יוצאת במיאון

12 כ' ה"ה שלמד זה ממ"ש שאין לה כתובה וכשם שאין לה כתובה כך אינו יורש'

13 גם בזה כתב שלא מצאתי מבואר אבל דברי טעם הם

14 שם וכרב דלא הוו קידושין וכל שכן הוא לענין ממון דהעמד הממון על חזקתו

15 לא מצאתי מוצא דין זה דלדעת הרשב"ם משע' קטטה ודעתו לגרשה אינו יורשה ולדעת הרא"ש אין הירושה נפקעת אלא בגירושין גמורים וכמ"ש הטור בשמם ולע"ד מ"ש המחבר שאין הבעל יורש' דהיינו הנכסי' שהן בחזקת האשה אבל הנכסים שהן בחזקת הבעל לדעת הרא"ש והתוס' אין מוציאין מידו דאין ספק מוציא מידי ודאי ודינם כדין נפל הבית עליו כולי שבסעיף שאחריו

16 כפירו' הרשב"ם שם בעובדא דתותרנית ד' קמ"ו ע"א וע"ב שהמעשה היה בנשואה אף שבמרד' כ' כיון שטוען שהם קידושי טעות הודאת בעל דין כמאה עדים דמי ואינו יורשה

17 משנה ב"ב ק"ח ע"א וכב"ה

18 וכגון שייחד לה נכסים לכתובתה דאינה צריכה לישבע דאל"כ אפי' מת הבעל תחלה אין יורשיה יורשים ממון הצריכים שבועה כמ"ש ס"ס פ"ט וריש סי' ק"ו

19 כר"ל משום בר קפרא הרי"ף והרא"ש והרמב"ן

20 ל' הרמב"ם בפ' כ"ב מעובדא דההיא איתתא וכו' לקמיה דרב נחמן כתובות ד' ע"ח ע"ט

21 אבל שיירה מקצת מתנת' קיימת כמבואר שם בגמ'

22 כאביי שם דאמר עשאם כנכסים שאינם ידועים לבעל וכר"ש דף ע"ח ע"א

23 ברייתא שם ד' ע"ט ע"א

24 הר"ן בשם הרא"ה

25 ג"ז ברמב"ם שם כרב ושמואל וכו' וכר' יוסי בר חנינא באושא התקינו ושם ד' עח ע"ב

26 וכ"כ רב האי והרי"ף

27 וכ"כ הרי"ף ופי' בשם הרשב"א דמסברא אמרינן דאינהו נינהו וכן כ' הרא"ש וכמ"ש הרמ"א

28 טור בשם רבי' אפרים וכ"כ ש"פ בשמו

29 משנה שם ד' ע"ח ע"א וכר"ש הרי"ף והרא"ש והרמב"ם שם

30 כדמפרש רבי יוחנן שם

31 כצ"ל כן הוא בטור ורמב"ם בגמרא שם

32 שם במשנה

33 דאלו שנפלה לה קודם שנתארסה מוכרת לכתחילה

34 טור מדברי אביו כרא"ש שם בפסקיו

35 ברייתא יבמות ד' ס"ו ע"ב וכפי' רש"י שם

36 שם

37 טור בשם ר"ת וכ' הטור שלזה הסכים אביו הרא"ש

38 רמב"ם בפ"ל מהלכות מכירה מבריית' יבמו' ד' סו ע"ב וכ"כ הרא"ש משום שהאשה חפיצה בשבח בית אביה

39 הרמב"ם שם וכ' ה"ה שגם דעת רב האי

40 טור בשם הרא"ש וכ"כ ה"ה בשם הרשב"א רמב"ן וכ"כ הריב"ש

41 הרמב"ם בפ"ל מה' מכירה וש"פ

42 הגמ' אשרי פ' הגוזל קמא

43 מהרי"ק בשורש י'

44 שם

45 מסקנת הגמ' ב"ב ד' ג' ע"א

46 שם

47 פ' דכיון דשלה הם אינה יגורה מבעלה ויכול' למחות

48 משנה גיטין ד' נה ע"ב וכדמוקי לה בב"ב שם דבשאר נכסים הויא לה איבה דאמר לה עיני' נתת בגירושין ובמיתה

49 ל' הרמב"ם בפ"ל מה' מכירה

50 ל' הרמב"ם בפי"ו מה' אישות ממסקנת הגמרא כתובות ד' לה ע"א

51 טור

52 משנה גיטין דף נה ע"א לקח מן האשה וחזר ולקח וכו'

53 ברייתא שם בכתובות וכרבי מאיר דמוקי התם סתם מתני' כוותיה

54 הרמב"ם שם

55 טור וכשמואל דתניא כוותיה גיטין ד' נח ע"ב ועוד דקי"ל הלכה כשמואל בדיני

56 רמב"ם בפ"ב מהלכות אישות וכ' ה"ה שטעם רבינו שהרי זה דומה למחזרת נכסי צאן ברזל לנכסי מלוג וכו' והבעל לא לקחן לעצמן וכו' יכולה למחול השעבוד

57 תשובת הרא"ש כלל ל"ח הביאו הטור ומפרש דלא אמר לה מה שתרצי וכו' אלא שתוכל להשיאה ולהפקידה ביד אחר

58 ג"ז שם ושם מפרש הטעם משום שלא בא לכלל ירושה ושיעבוד דאקני לא חל אלא לאחר שיבאו הנכסים לידו