באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר קל״ט

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר קל״ט
1 דין קבלה מידו ואם זרק לה ולחצרה. ובו יח סעיפים: זרק לה הגט בחצרה בין שהוא קנוי לה או שאול או מושכר הרי זו מגורשת בד"א כשהיא עומדת בחצרה והוא משתמר לדעתה אבל אם אינה עומדת שם אע"פ שהוא משתמר לדעתה אינה מגורשת:
2 אם נתן בחצרה ואח"כ בא שם ואמר לה ה"ז גיטיך יש מי שכתב שאע"פ שהגט עדיין שם אינה מגורשת עד שתטלנו משם או עד שיטלנו משם ויתננו לה להתגרש בו דבעינן שתהא סמוכה לחצר בשעת נתינת הגט לתוכו ובשעה שאומר לה הא גיטיך וכן בגיטה וחצרה באים כאחד בעינן שעומדת בצד החצר בשעת נתינה ויש חולקין:
3 נתנו בחצרה שלא מדעתה ואינה עומדת בצד חצרה הרי זו ספק מגורשת:
4 היתה עומדת על גגה וזרקו לה לראש הגג אם יש לו מעקה כיון שהגיע לאויר תוך מחיצות המעקה או אפי' אין לו מעקה והגיע לתוך ג' טפחים סמוך לקרקעית הגג הרי זו מגורשת אפילו נשרף קודם שנח והוא שקדם גט לדליקה שהרי היה ראוי לנוח אלמלא האש שבא אחר שזרקו אבל אם קדם האש לא שהרי לא יהיה ראוי לנוח ברשותה:
5 ויש מי שאומר שאם נמחק או נשרף קודם שיגיע אפי' נמחק או נשרף אחר שהגיע לאויר מחיצות או לפחות מג' טפחים סמוך לגג אינה מגורשת:
6 היה הוא בגגו וזרק לה לחצרה אם מחיצות החצר גבוהות מהגג בענין שמיד כשזרק הגט מאויר הגג נכנס לאויר מחיצות החצר מגורשת אפי' נמחק קודם שהגיע לארץ וכגון שנמחק לאחר שהתחיל לירד:
7 היה לה קנה נעוץ בחצרה והיא עולה למעלה ממחיצות החצר וזרק הגט עליה אינה מגורשת שאינו משתמר שם:
8 זרקו לה לרשותה ועבר כל רשותה ויצא חוץ לרשותה אינה מגורשת אע"פ שהיה בתוך ג' טפחים סמוך לקרקע בתוך רשותה כיון שלא היה סופו לנוח ברשותה. וי"א שהיא ספק מגורשת:
9 ב' חצירות זו לפנים מזו הפנימית שלה והחיצונה שלו וכותלי החיצונה גבוהות על הפנימית כיון שזרק הגט לתוך אויר החיצונה נתגרשת שהפנימית בכותלי החיצונה משתמרת מה שאין כן בקופות כיצד שתי קופות זו לפנים מזו פנימית שלה והחיצונה שלו וזרק לה בתוכם גיטה אפי' הגיע לאויר הפנימית אינה מגורשת עד שינוח על צד הקופה הפנימי בד"א כשהיתה מוטה על צדה ואין לה שוליים אבל אם יש לה שוליים אפי' נח בקרקעיתה אינה מגורשת שכלי האשה ברשות הבעל אינו קונה לה גט אא"כ אינו מקפיד על מקומו:
10 היתה בחצירו וזרקו לה שם אינה מגורשת אפילו היא יושבת במטה ונפל הגט במטה אינה מגורשת עד שיגיע הגט לידה או לחיקה או לכלי מהכלים שאין הבעל מקפיד על מקומו וכן אם הגיע למטה שלה שהיא יושבת עליה והיתה גבוה י' טפחים הרי זו מגורשת שהרי חלקה רשות לעצמה ואין הבעל מקפיד על מקום כרעי המטה ואם לא היתה גבוה י' טפחים הרי זו ספק מגורשת:
11 השאיל לה הבעל מקום בחצרו ולא ייחד לה ונפל על גבי קורה או ע"ג סלעים אם המקום שנפל אין בו ד' אמות על ד' אמות ואין גבוה י' ואין לו שם לווי הרי זו מגורשת ואם יש שם אחד מג' דברי אלו חלק רשות לעצמו ומקום א' השאיל לה ולא שני מקומות ואינה מגורשת ויש מי שכתב שאע"פ שאין שם שום אחד מג' דברים אלו אינה מגורשת עד שיהיה בתוך ארבע אמותיה:
12 השאיל לה גגו ונפל הגט על גג א' שיש לו אצלו מגורשת כיון שאין דיורים קבועים בגג אינו מקפיד עליו ויש מי שכתב שאפי' נפל הגט על גג של כל אדם והיא יכולה לפשוט ידה וליטלו משם הרי זו מגורשת:
13 זרקו לה ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם קרוב לו אינה מגורשת היה הגט מחצה למחצה וממחצה למחצה עד שיהי' קרוב לה הרי זו ספק מגורשת היה קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו ה"ז פסול עד שיגיע לידה ואח"כ תנשא בו לכתחילה כיצד הוא קרוב לו היה הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשומרו זה הוא קרוב לו שניהם יכולים לשומרו או שניהם אינם יכולים לשומרו זהו מחצה למחצה:
14 בא הוא תחילה ועמד ואח"כ עמדה היא כנגדו וזרקו לה אם היה הגט בתוך ד' אמות שלו אינה מגורשת אע"פ שאם תשוח תטלנו עמדה היא תחלה ובא הוא ועמד כנגדה וזרקו לה אע"פ שהוא מחצה למחצה הואיל והיא לתוך ארבע אמות שלה ה"ז גט פסול עד שיגיע הגט לידה: הגה אבל אם זרק לה לתוך ד' אמות שלה ואין הבעל נכנס לתוכו הרי זו מגורשת וכל זה מדינא אבל לכתחילה אין לגרש אפילו ליתן הגט לתוך חצירה או לתוך מלבושיה אלא לתוך ידה ממש וידה תהא פתוחה מתחילת הנתינה עד סופה מרדכי פרק הזורק וסמ"ק וכל בו כמו שנתבאר לעיל סי' קל"ח ואפי' בדיעבד אין להתירה לעלמא עד שבא הגט לידה ממש ונהגו עוד שלאחר שנתן לה הגט תסגור ידיה ותכניסנו תחת בגדיה ותזהר שלא יסייע לה שום אדם בקבלתו גם לא יהא שום דבר כגון טבעת בידה וכיוצא בזה בשעת קבלתו הכל בסדר הגט:
15 היה ידה קטפרס פי' שהעמידה ידה משופעת ולא זקיפה כמחיצה ולא פשוטה לקבל וזרק הגט על ידה ונפל לארץ אם נפל לתוך ד"א שלה ונח הרי זו מגורשת ואם לא נח בתוכן אלא נתגלגל מיד מתוכה לחוצה להן ה"ז ספק מגורשת נפל לתוך הים או לתוך האש אינה מגורשת והוא שתהא על גבי המים או סמוך לאש שמתחלת נפילתו לאיבוד היה עומד: הגה וכל זה שאינה עומדת ברשותה אבל אם עומדת ברשותה אע"פ שנפל מידה ונתגלגל חוץ לד' אמות מגורשת דהא לא נתגלגל רק לרשותה מיהו לדידן דאין מגרשין ע"י רשותה כמו שנתבאר אם נפל הגט מידה צריך לגרש שנית ועל כן תגביה האשה ידיה בשעה שמקבלת גיטה שלא יפול מידה גם יהיו ידיה גבוהים מן הארץ ג' טפחים ג"ז בסדר גיטין:
16 נתן ביד עבדה והוא נעור והיא משמרתו אם היה כפות ה"ז גט וכאילו הגיע לחצרה שהיא עומדת בצדה ואם אינו כפות אינו גט וי"א דתרתי בעינן כפות כדי שלא יהא חצר מהלכת וישן כדי שיהא משתמר לדעתה:
17 נתנו ביד העבד והוא ישן והיא משמרתו ה"ז פסול ואם היה כפות הרי זו מגורשת:
18 כתב הגט ונתנו ביד עבדו וכתב לה שטר מתנה עליו כיון שזכתה בעבד זכתה בגט ונתגרשה אם היה כפות ואם אינו כפות ונעור קנתה העבד ואינה מגורשת עד שיגיע הגט לידה וכן אם נתן הגט בחצרו ומכר לה החצר או נתנו לה כיון שקנתה החצר בשטר או בכסף או בחזקה נתגרשה אבל אם נתנו בחצרו של אדם אחר והאחר נתן לה החצר או שקנאתו ממנו אינה מגורשת:
פירוש באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר קל״ט
1 לשון הטור וכ"כ הרמב"ם בפ"ה ממשנה גיטין ד' ע"ז ע"ב מהא דאמרי' לא צריכ' דאשולי מקום וכו'
2 שם ע"ב
3 מעובדא דההוא שכיב מרע שם
4 כאוקימתא דעול' שם וכדאסי' רב אשי בב"מ דף י"א וי"ב וכ"פ הרי"ף והרא"ש וש"פ
5 טור בשם הרמ"ה וכתב הב"י שהם מסברא
6 הר"ן בשם הרשב"א מהירושלמי פ"ק דגיטין.
7 תשובת הרשב"א וה"ה בפ"ה וש"פ
8 משנה גיטין ריש דף עט
9 כאוקימתא דר' יהודא וכו' שם
10 כאוקימתא דעולא שם דמשמע להפוסקים דלא פליגי אלא לענין אוקימתא דמתני' אבל לא לענין דינא
11 דמעיקרא לשריפה אזיל שם
12 רמב"ם שם וכפי פירושו בגמרא במ"ש לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה וכו' וכמ"ש ה"ה שם
13 פי' קודם שינוח
14 משנה שם
15 כאוקימתא דרב יהודה וכו' וכמה אמוראי משמיה דרב אושעיא ור' יוחנן שם
16 כאוקימת' דרב נחמן וכו' שם דלא מקרי נתינה אלא דרך הנחתו לבא לרשותם
17 מימרא דרב חסדא
18 טור וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מה"ג וכתב ה"ה הוא בעיא דרבא ב"מ דף יב ע"א ולא נפשטא וסבור הרמב"ם דלגבי גט בודאי אייר שאין סופו לנוח לאו במונח דמי מאוקימתא דר"נ וכו' שציינתי סוף סעיף ז'
19 ה"ה שם בשם הרמב"ן וכרשב"א
20 רמב"ם בפ"ה ממימרא דאביי גיטין דף עט ע"ב
21 פי' שזרק לה כנגד הפנימית אע"פ שלא הגיע לאויר המחיצות הפנימית כיון שהוא כנגדה ותוך אויר מחיצות החיצונה ה"ה
22 ג"ז שם דגמרא
23 אוקימתא דגמרא שם פי' ה"ה כיון שאין לה שולים אין הבעל מקפיד על מקומה הואיל ואינה ראויה לתשמיש
24 וודאי אלא מספק ולחומרא וכמ"ש בסעיף שאחר זה
25 מבואר שם בגמרא
26 משנה שם דף עז ע"א
27 כדמפרש ר' יוחנן ותניא בברייתא כוותיה שם דף עח ע"א
28 מימרא דרבא ותניא בברייתא כוותיה וכדמוקי להו שם
29 כיון שאבעי' הוא בב"ב דף פה ע"ב אי כליו של לוקח ברשו' מוכר קנה ולא אפשיטא בהדיא לא נפקא מידי ספיקא
30 עובדא לקמיה דרב יוסף גיטין דף עו ע"ב
31 הרמב"ם שם בפ"ה וכמ"ש ה"ה שם שהרי בחצר שלה אינה קונה לה בגט אלא בעומד' בצדה כמ"ש לעיל
32 מימרא דרבי ג' מדות בגיטין וכו' וכולי האי לא קפדי אנשי שם דף עט ע"א וע"ב
33 רמב"ם שם וכתבו ה"ה שמפרשה רבינו שהגגים הם מבעלים חלוקים דומיא מימרא דשמואל לא יעמיד אדם בגג וכו' שם
34 ל' הרמב"ם שם ממשנה שם דף עח ע"ח
35 שכן מוקשים בדיני ממונות ושכן נראה כאן מן הירושלמי ה"ה
36 הוא מפרש הא דאמר שמואל לרב יהודה וכו' שם ע"ב דבדין קרוב לה אתי לאפלוגי ושהוא בגיטין כדי שתשוח ותטלנו ועוד לא רצה לעשות מעשה עד שיגיע לידה ממש וכל שהוא אינו יכול לשמרו והיא יכולה לשמרו והוא רחוק מכדי שתשוח ותטלנו הויא לה ספק מגורשת ה"ה שם ומפרש עוד הטעם שהחמירו בגט יותר מבקידושין ע"ש
37 שם מהא דאקשה ולחזי הי מינייהו קדים וכו' וקצר המצע מהשתרע מה שפירשו ה"ה והכ"מ שם במוצא דינים שלו הרוצה לעיין יעיין שם
38 ומפרש שם משום דלפעמים המלבושים שאולים והבעלים מקפידים על כך דלאו להכי אושלינהו
39 מימרא דרב יהודה בדמוקי לה שם בגמ'
40 טור מבעי' דר"א ד' אמות שאמרו אי יש להן אויר כו' ולא נפשטא שם ולחומרא
41 שם כאוקימתא מימרא דרב יהודה
42 ל' הרמב"ם שם ממימרא דרבא שם דף עח ע"א ומ"ש שם הלכת' דכפות פירושו ואפילו ניעור מגורשת גמורה היא ויליף לה מאידך מימרא דרבא שם דף כ"א ע"א דלא הזכירו שם ישן ה"ה וע"ש
43 שם וכלומר שהוא גט גמור מן התורה אלא פסול מדבריה' וכמו שפי' ה"ה הסוגיא שם:
44 גם זה מימרא דרבא שם דף כא ע"א
45 מפני שאם היה ישן אע"ג דאינו כפות ה"ז גט פסול לפי שיטתו ז"ל ה"ה
46 נראה שהוא סבור שאם נטלתו מן העבד נתגרשת והרשב"א נסתפק בזה ה"ה וכ"כ הר"ן בשמו וכפירש"י שם דלמא ה"ל כטלי גיטך מעל גבי קרקע וכו'
47 מימרא דרבא שם
48 טור מהא דאמרו שם אבל חצר ניגזור משום חצרה וכו' וכפי' רש"י שם