באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר קל״ב

מהדורה: אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו

מקור שולחן ערוך, אבן העזר קל״ב
1 שצריך להזכיר שם האיש ואשתו והמביא גט ונפל ממנו. ובו ד סעיפים: אמר לסופר כתוב גט לארוסתי לכשאכניסנה אגרשנה וכנסה וגירשה בו הוי גט כיון שבידו לגרשה עתה בד"א שכתב בו זמן הנתינה אבל אם כתב בו זמן הכתיבה פסול:
2 צוה לכתוב גט לגרש בו אשה בעלמא לכשיכניסנה אינו גט ואם היא יבמתו ואחר שיבמה גירשה בו הרי זו ספק מגורשת.
3 שנים ששמותיהם שוים ושמות נשותיהם שוים ושלחו ב' גיטין ונתערבו זה בזה נותן שניהם לזו ושניהם לזו בעידי מסירה ואם נאבד א' מהם לא ינתן הגט הנשאר לא לזו ולא לזו ואם ניתן לאחת מהם או לשתיהן ה"ז ספק גירושין:
4 המביא גט ונפל ממנו במקום ששיירות פי' חבורות של אנשים הולכי אורח מצויות או אפי' במקום שאין השיירות מצויות ובעיר שנכתב הגט הוחזקו ב' ששמותיהם ושמות נשותיהם שוים אם מצאו לאלתר שראה שלא עבר שום אדם שם משעה שנפל עד שמצאו או אפילו לא מצאו לאלתר ויש לו סימן מובהק או טביעות עין בגט או אפילו אין לו סימן וטביעות עין בגט אלא שמצאו בכלי שהיה בו הגט ויש לו סימן או טביעות עין בכלי ויודע שלא השאילו לאחר או שמצאו קשור בכיס או בארנקי או בטבעת שחזקת כלים אלו שאינו משאילם לאחרים או שמצאו בביתו בין כליו כשר ולא חיישינן שמא אחר הוא אבל אם אינו יודע אם עבר אדם שם ואין לו טביעות עין וסימן בכלי ולא בגט חיישינן שמא לא זה הוא הגט שנאבד לזה ואפי' אם עדים מעידים שהאחר שהוחזק בשמו של זה לא היה בעיר כשנכתב וכן אם ראה שעבר אדם שם אפי' לא שכיחי שיירות ולא הוחזקו שני יוסף בן שמעון חיישי' אפי' היה כותי שעבר שם אא"כ עידי הגט אומרים מעולם לא חתמנו על גט אחר ששמו כשם האיש הזה אפי' אינן מעידים בפירוש שזה היא חתימת ידם כגון שאין הגט עתה בפנינו כשר וכגון דאיכא עדים דלא איתחזק אנשים ששמם כשמם של אלו העדים אבל יש עדים אחרים ששמם כשם אלו חיישינן עד שיעידו שזה היא חתימת ידם או שיאמרו העדים אנו מכירים הגט שיש לנו בו סימן מובהק שיש בו נקב בצד אות פלוני ואפילו אינם אומרים הסימן עד אחר שיראו אותו ואם התובעו אומר הסימן אינו מועיל אלא א"כ יאמר אותו קודם שיראה הגט אבל בטביעת עין אין מחזירין אותו לתובעו שאין מועיל טביעת עין להכשירו אלא כשמוצאו אותו בעצמו שאבד לו ואם הוחזקו שני יוסף בן שמעון ולא שכיחי שיירתא מחזירין אותו בלא סימן אפי' שהה כדי שיעבור אדם שם ויש שפסקו שאם אבד ממנו במקום שאין השיירות מצויות אפילו מצאו לאחר זמן מרובה לא חיישינן שמא אחר הוא אפילו הוחזקו באותו מקום שנים ששמותיהם שוים ושמות נשותיהם שוים ואם אבד במקום שהשיירות מצויות אם מצאו מיד ועדיין לא שהה אדם שם מהעוברים או שמצאו בכלי שהניחו בו ויש לו טביעת עין בארכו ורחבו של גט שהיה כרוך הרי הוא בחזקתו ותתגרש בו ואם הוחזקו באותו המקום שנים ששמותיהם שוים ושמות נשותיהם שוים אם אבד במקום שהשיירות מצויות חוששין שמא גט זה הנמצא של אותו האיש האחר הוא הואיל ועבר אדם שם אף על פי שלא שהה אבל אם לא עבר אדם שם הרי הוא בחזקתו: הגה י"א שאם הוזכר שם העיר בגט אין לחוש לשיירות מצויות דאין חוששין לשני עיירות ששמם שוה תשו' הרא"ש כלל מ"ה:
פירוש באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר קל״ב
1 מימרא דרמי בר חמא יבמות דף נב ע"א
2 טו' וכ"כ התוס' שם בשם ר"ת כיון דלא נתייחד עמה אחר זמן הכתוב בגט אפילו גט ישן לא הוי
3 שם בגמרא וכ"כ רמב"ם בפ"ג
4 כיון דקי"ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ב"י
5 בעיא שם ולא נפשטא ולחומרא
6 משנה גיטין דפ"ו ע"ב
7 כדרך שנתבאר בסי' קל"ט סעיף י"ט
8 כפי' הר"ן וה"ה דמאי דתנן השני בטל לא בטל ממש אלא לא ינתן לא לזו ולא לזו
9 לשון הטור ממשנה שם דף נז ע"א וכאוקימתא דרבא שם ור"ז שם ע"ב
10 כלישנא בתרא דר' זירא שם
11 שם במשנה וכפי' רבי שמעון בן אליעזר בברייתא
12 כאוקימתא דרב אשי שם
13 וכ"כ אביו הרא"ש שם בפסקיו וכתו' דבהרבה מן המפרשי' דמפרשי דמאי דתנן אם היה מכירו כשר פי' וכן אם היה מכירו אע"פ שלא אבדו בכלי ואע"ג דמשמע בגמרא בעובדא דרבא בר בר חנא שם דלא מהדרינן בטביעית עינא אלא לצורבא מרבנן הני מילי בדאשכחן אחר אבל מצאו מי שאבד ממנו מהדרינן בטביעת עין דעם הארץ למי ידע בטביעות עינא כמ"ש התו' שם
14 שם במשנה
15 שם בברייתא
16 שם ריש דכ"ח וכמ"ש רש"י והתו' שם
17 כרבא דחייש שמא מילי מסר יבמות דף קי"ז ע"א
18 כן משמע בירושלמי שם וכ"כ הרשב"א
19 וכאוקימתא דרבי ירמיה שם בגיטין דף כו כ"ב
20 טור בשם הרמ"ה וכ' הב"י שהם מילי דסברא
21 כאוקימתא דרב אשי שם וכגירסת הספרי' שם בתו'
22 ג"ז שם בתוס':
23 ג"ז מדברי התוס' והרא"ש
24 אע"ג בגמרא אמרינן דלצורבא מדרבנן מהדרינן בטביעת עינא כמ"ש לעיל לא כתבו רבינו וכן הרמב"ם וכ' ה"ה הטעם לפי שאין מצוי צורבא מרבנן בדורות הללו ויבא הדבר לכלל מחלוקת מי הוא צורבא מרבנן ורצו להחמיר באיסור ערוה
25 מברייתא שם ע"א וכאוקימתא דר' זירא שם ע"ב ואליבא דלישנא בתרא
26 הרמב"ם בפ"ג מה"ג וכמ"ש ה"ה שם דס"ל דרבי זירא לא פליג עליה דרבא אלא במקום שהשיירות מצויות וכו' והאריך שם לבאר טעמו וגם הרב כ"מ
27 הרמב"ם לא הזכיר תנאי זה דשמות נשותיהם שוות וכן ראיתי בבית חדש שכ' בשם השלטי גבורי' בשם ה"ר ישעיהו האחרון דחוששין אע"פ שאין שמות בשתיהן שוות דחוששין שמא קידש זה אשה אחרת ששמה בשם אשה זו וכו'
28 לזה הסכי' וכן פי' הכ"מ שם דבריו