באר הגולה על שולחן ערוך חושן משפט מ״ו

1 א ל' הטור כדא"ר נחמן כי אתו לקמן אמרינן קיימו שטרייכו וכו' כתובות דף י"ט ע"א

2 ב לשון הרמב"ם בפי"ד מה' מלוה וכתב ה"ה מחלוקת תנאים והאמוראים בהרבה מקומות ומהם פרק גט פשוט דף קנ"ד ע"א ושכדברי רבינו פירשו רוב המפרשים ושכן דעת הרמב"ן והרשב"א וההלכות והרב המגיד

3 ג טור בשם בעה"מ

4 ד שם בשם בה"ת

5 ה שם וכ"כ הרמב"ם ריש פ"ז מהל' עדות ומפורש בכתובות דף כ"א ע"א וע"ב ומימרא דרב נחמן ב"ב דף מ' ע"א

6 ו כתב ה"ה בדין הודאות והלוואות ומבואר במ"ש לעיל סי' ג'

7 ז שם בכתובות

8 ח רמב"ם שם

9 ט מבואר במ"ש לעיל סימן ה' ס"ב ☜ דאם בא הלוה עם המלוה כדי לקיים השטר מקיימין:

10 י ובהגהת מרדכי דקידושין כתב ☜דאם העדים אומרים חתמנו שטר זה או שאין העדים קיימים ובעל דבר אומר פסול הוא צריך קיום אף מדאוריי' סמ"ע:

11 כ מימרא דרבא הלכתא וכו' ב"ק דף קי"ב ע"א

12 ל טור וכ"כ התוס' והר"ן אהא דאסיקנא דעד ודיין אין מצטרפין כתובות דף כ"א ע"א

13 מ לשון הרמב"ם שם

14 נ מהא דאמרינן שם דף כ"א ע"ב ש"מ דיינים המכירים וכו' שם בכתובות אע"ג דדחי התם רב אשי לא שבקינן מאי דפשיטא ליה לגמ' משום דחויא דרב אשי

15 ס הוא פשוט מדין כשמכירי' חתימתן כ"ש כשחתמו בפניהם

16 ע המשנה זה אומר כ' ידי וכו' וכחכמים שם דעל מנה שבשטר הם מעידים דף כ' ע"ב

17 פ בכמה דוכתי במשנה וגמרא ואחד מהם מימרא דרב יהודה אמר רב ב' החתומי' ומת וכו' שם דף כ"א ע"א וה"ה ☜אם לא מת והוא בפנינו ואורח' דמלתא נקט וכמ"ש הכ"מ שם:

18 צ ממשנה או שהיה כ' ידם יוצא ממקום אחר שם דף י"ח ע"ב:

19 ק אמרו נהרדעי כו' שם דף כ"א ע"א:

20 ר כמימרא דרב שימי בר אשי שם:

21 ש כן הוא ברמב"ם שם:

22 ת שפירשו דחיישינן שמא זייף מתוכן:

23 א שפי' דחיישינן שמא זייף הכל אם השטר מקויים מקיימין ממנו וכ"כ בכ"מ שם אבל ראיתי בתו' שם דף כ"א ע"א בד"ה עד ודיין מצטרפין דאפי' בשטר מקוים חיישינן שמא זייף וכמ"ש לעיל בסעיף ו' ונלע"ד שזהו פי' הרב רמ"א בדברי הרמב"ם לכן לא כתב בתחלת הגה וי"א:

24 ב רמב"ם שם מברייתא סוף דף י"ט וכמימרא דרב אסי שם דף כ' ע"א וכגי' הגמ' שלפנינו וגירס' הרי"ף וכמ"ש הכ"מ שם וכ"כ הטור בשם הרמ"ה בסכ"ד

25 ג שם בשם אביו הרא"ש ומפרש דאורחא דמלתא נקט שלא היו רגילים לקיים שום שטר אלא אם קראו עליו ערער:

26 ד גם זה שם ברמב"ם מדפרכינן בגמרא מההוא שטרא וכו' מדאתא רב ענן וכו' שם דף כ"א ע"א וכמ"ש הכ"מ שם:

27 ה גם זה שם פ"ז וכ"כ הטור ממימרא דרב יהודא אמר רב שם דף י"ט ע"ב

28 ו כ' הכ"מ שם ופשוט הוא שהרי יש כאן ב' מעידי' על ב' החתימות

29 ז לשון הרמב"ם שם ריש פ"ח מברייתא כותב אדם עדותו וכו' ומימרא דרב הונא ור' יוחנן וכו' שם דף כ' ע"א ומהירושלמי שם רב הונא כרבי וכו' הרא"ש בפ' הנזכר שכן דעת הירושלמי:

30 ח גם זה שם וכ"כ מהרי"ק בסוף שורש ע"ד משמי' דר' יהודאי

31 פירוש העדים החתומים בעדות זו שבשטר נחשבים כחרש שאינו שומע ואינו מדבר דפסול לעדות לכ"ע כמ"ש בסי' כ"ח בדין אלם ובסי' ל"ה בדין שאינו שומע:

32 ט טור וכ"כ התוס' שם ריש ע"ב בסוף הדבור מתוך הירושלמי וכ"כ מהרי"ק בסוף שורש ע"ד:

33 י פי' באופן שמבאר והולך בסוף הסעיף ובכ"מ שם ריש פ"ח כתב אין ספק שמ"ש רבינו הרי הן כחרשים כו' דהיינו דוקא כל זמן שאין שם עדים אחרים שאם יש שם עד א' מעיד על ב' החתימות ודאי דמהני כדמשמע בירושלמי. ובזה נסתלק קו' הראב"ד עכ"ל ולפ"ז אין כאן פלוגתא והכל מודים כשיש שם עוד עד א' שמעיד על כתיבת יד שניהם דמהני

34 פי' שאין מחייבין שבועה ע"פ כתבו

35 פי' שאם אינם זוכרים העדות כלל צריך שיעיד עד א' עמהם כמ"ש

36 וביארו שם ☜והוא שנכתב מדעת שניהם

37 כ רמב"ם שם בפ"ז וכ"כ הטור ממסקנת הגמ' אליבא דרבנן שם ריש דף כ"א

38 ל שם מעובדא לקמי' דרב אשי ב"ב דף צ"ז ע"א

39 מ שם ממימרא דרב יהודה אמר רב שם בכתובו'

40 נ מימרא דאביי שם

41 ס כתב הכ"מ פי' רבינו בפני עדים והדין עמו דאל"כ היאך יכירו שזאת חתימת ידו שיקיימו השטר ממנה

42 ע וכ' הסמ"ע ומשמע מכ"ש אמגילת' דהיינו ארישא דמגילתא דליכא למיחש שמא אינש דלא מעלי יכתוב עליו ש"ח שכל מה שהוא כותב אחר חתימתו לא מהני כיון שהוא כתב אחר כמימרא דאביי ב"ב ד' קס"ז ע"א

43 פ ל' הטור סעי' י"ז וכדאמר רבא שם בכתובות וכדמסיק שם ריש ע"ב וכבר פרכה רבא:

44 צ כפי' הטור וכך הם דברי הרא"ש אפילו לרבנן דלעולם הדיין על כתב ידו הוא מעיד ולא על מנה שבשטר

45 ק שם סי"ט בשם ה"ר יונה וסיים שם הרי הן כשני עדי' המקיימי' את השטר

46 ר הריב"ש וכ"כ הר"ן בפ"ב דכתובות בשם הרא"ה מסט"ו

47 ש דהוי כאלו הדיין העיד ג"כ על חתימתן שם ושם:

48 ת הר"ן שם מס"ז:

49 א ציינתיו לעיל סימן ל"ה

50 ב הר"ן שם מחס"ט

51 ג שם בשם הרשב"א וכ"כ הטור וכמ"ש הב"י הגי' הנכונה:

52 ד מרדכי ספ"ב דכתובות בשם הר"ש וכ"כ הר"ן בפ' ב' דף כ' והריטב"א והנ"י בפ' י"נ והריב"ש בסי' שפ"ב מסט"ו

53 ה שם במרדכי ממשנה נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא והר"ש דחה דהתם באינו קרוב לא לזה ולא לזה וכ"כ הרשב"א בתשו' להלכה ולא למעשה מדאמרי' דיינים חותמים אע"פ שלא קראוהו ואם איתא ליחוש שמא עידי הקיום קרובים למלוה או ללוה והפוסלים דחו ראיה זו ומבואר בסעיף שאחריו מסי"ז

54 ו תני רבי חייא וכו' כתובות דף ק"ט ע"א

55 ז הר"ן שם וכ"כ הריב"ש בתשובה סי' שפ"ב מסי"ח

56 ח מרדכי שם והרשב"א ובתשו' להרמב"ן סימן קי"ב האריך בזה

57 ט הר"ן בספ"ב דכתובות מס"י

58 משום דעיקר המלוה תלוי בעדים וגם לא יקבלו עליהם הזמה סמ"ע

59 י הר"ן שם מס"ג:

60 כ בשם הרא"ה מסי"ח

61 ל ג"ז הר"ן שם מסי"ב:

62 מ לשון הרמב"ם בפ"ז מה' עדות מימרא דרב הונא אמר רב וכו' כתובות דף כ"א ע"ב

63 נ וכתב הכ"מ ואע"ג דלקבלת עדות בעינן ג' וכו' אפילו הכי בדרבנן אפילו בשעה שמעידין נעשים דיינים ☜וכתב הרשב"א בסימן תתקס"ט להכשיר עד החתום בשטר להיות דיין בקיום עד השני שחתם עמו מסי"ט

64 ס ג"ז שם ספ"ו וכ"כ הרי"ף בפ"ב דכתובות מהא דאמרינן שם דף פ"ה ע"א דליתא לרב פפי וכ"כ התוספת בשם ר"ת אהא דרב פפי שם דף כ"א ע"ב

65 ע שם בתוספת בשם י"מ דבשאר שטרות ליתא אבל באשרתא שהוא מעשה ב"ד לכולי עלמא חיישינן וכ"כ הרא"ש והטור בסכ"א:

66 פ תשובת הרמב"ן סימן צ"א לפי שקבלת עדות צריך ב"ד מסכ"א

67 צ טור סכ"א וכ"כ הרא"ש מהא דאמרי' שם דיינים שאין מכירין וכו' שם בכתובות וכתב הב"י מ"מ נ"ל שצריכין להמצא שלשתן יחד ולכתוב במותב ג' הוינא כד אתי הנפק שטרא דנא לקדמנא וכו'

68 ק ל' הרמב"ם שם ממימרא דרבי אבא א"ר הונא אמר רב כו' שם דף כ"א ע"ב

69 ר מסקנת הגמרא שם כ"ב ע"א

70 ש כפי' ר"ת והרי"ף וכ"כ התו' שם בשם ר"ח דכיון דמודי לקמאי דגזלן הוה ערער דידהו ערער ובטל ויעד המושב דהואיל ואמת הוא שנפסל היו בחזקת פסלות עד שנודע לנו כשרות דאי לא תימא הכי הוי אמרינן תרי ותרי נינהו ואוקמה גברא אחזקתיה כמ"ש התוספת שם בשם ר"ח:

71 ת פשוט שם בגמרא:

72 א הרא"ש בתשוב' כלל ס'

73 ב ג"ז ל' הרמב"ם שם ממימרא דרבי אבהו דמן עכו שם

74 ג שם בגמ'

75 ד מסקנת הגמרא שם:

76 ה כ"כ התוספות שם והרא"ש שם בפסקיו והר"ן והריטב"א בשם הרא"ה מסכ"ג

77 ו ריב"ש בשם הרמ"ה מסכ"ד ☜ובסימן תי"ג כתב דהשתא כבר מפורסם לכל דאין ב"ד פחות מג' וכל דכתב בי דינא תו לא צריך ג"ז שם בב"י

78 ז שם מסכ"ה ראיתי לרבותי וכו'

79 בקיום הב"ד היו רגילים לכתוב קדמנא נפק שטר זה סמ"ע:

80 ח ל' הרמב"ם שם בפכ"ז ממימרא דרב לא שנו וכו' ב"ב דף קס"ג ע"א

81 וכ' ה"ה שיכתבו בקיום שהשטר הוא אחורי הקיום וכו'

82 ט כר' יוחנן שם ע"ב דאמר שטר הבא הוא ועדיו בשטה תחת כשר

83 י ממסקנת הגמרא ממימרא דרב שם ע"א

84 כ כ' ה"ה הוא פי' לטיוטא הנזכר שם הגמ' יפה כיון דא"ל שממלא כל החלק דיו שא"כ יש לחוש שמא שטר אחר היה שם דקיימוהו והוא כתב ע"ג שטר זה ומלא זה בדיו

85 ל דאין דרכן של ב"ד לחתום לקיים שיש כאן טיוטא מה שא"כ עדות דמסורה לכל אפילו לע"ה חיישינן בהו כמ"ש בסימן מ"ה סעיף ד' גמרא ורש"י שם

86 מ כ"נ מן ההלכות שאין הטיוט מועיל לדעת ר' יוחנן שלא הביא סוגיא זו וכ"כ הרשב"א וה"ה

87 נ גם זה שם ברמב"ם וטור ממימרא דרב שם וכדמפ' לה שם ע"ב

88 ס כן משמע מדברי הרי"ף והרא"ש שם

89 ע ל' הטור סעיף ל' וכ"כ הרמב"ם בפי"ד מה"ע וכמ"ש הכ"מ שם מברייתא ב"ב דף קנ"ט ע"א והביאה הרי"ף והרא"ש שם בפרק ז"ב

90 פ אוקימתא דגמרא שם כשהוחזק כתב ידו בב"ד וכפי' התוספת שם:

91 צ שם בברייתא

92 ק וה"ה ☜עדות קנין בעל פה עד שלא נעשה חתנו אינו חות' משנעשה חתנו ב"י סי' ל"ג מס"ז סמ"ע

93 ר מימרא דרב יוסף בר מניומי שם וכמו שכתב הרמב"ם שם שהחשוד בעבירה חשוד לזיף וכ"כ הטור משא"כ פיסול הקרובים הוא משום גזירת מלך כמ"ש לעיל סי' ל"ג

94 ש ב"י לדעת הרי"ף בפרק ד' אחין מסל"ב

95 ת טור שם וכ"כ הרא"ש ריש פ"ז גיטין:

96 א ברייתא כתובות סוף דף י"ט

97 ב הר"ן שם בשם הרשב"א

98 ג שם בברייתא

99 פירש ונ"מ שאם תפש המלוה מדידיה אפילו בעדים לא מפקינן טור סל"ג בשם רש"י כ"כ אהא דמסקינן שם ריש דף כ' אלא א"ר נחמן אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה ושכן הסכים הרא"ש

100 ד מבואר במ"ש לעיל ז'

101 ובהג"א כתב דבעידי השובר אוקי ממוניה בחזקת מריה והשובר כשר סמ"ע בשם ד"מ

102 ה משנה שם דף י"ח ע"ב:

103 ו כ"כ התוספת שם והר"ן:

104 ז אוקימתא דרמי בר חמא שם

105 ח דאלו מחמת עבירה אינם נאמנים כדלקמן:

106 ט כמר בר רב אשי שם דף י"ט ע"ב ומפורש לקמן סימן ר"ה:

107 י כדפשט רב נחמן לרבא שם

108 כ כרב הונא בריה דרב יהושע

109 פי' לא שמעתי אם היה תנאי ☜אבל אם אומר ודאי לא היה בו תנאי חד מינייהו משקר וה"ל ע"א בהכחשה ואינו כלום שם בבד"ה בשם הריטב"א:

110 ל שם כאוקימתא דרמי בר חמא מטעם דאין אדם משים עצמו רשע

111 מ מימרא דרב יהודה א"ר שם דף י"ט ע"א וכדמפרש לה רב אשי שם

112 פירש"י לא לוה כלום אלא כתבו ומסרו למלוה והאמינו שאם יצטרך ללות ילוה ומסיק התם משמיה דרב כהנא דאסור לאדם שישהא שטר אמנה בתוך ביתו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה

113 נ טור סל"ד

114 ס שם בשם אביו הרא"ש וכן משמע בתשו' הרא"ש כלל נ"ה

115 ע מ"כ בשם הריטב"א דכיון שמעידין שלא ידעו בדבר עד אחר שחתמו הרי הם כמעידים על השטר שהוא פרוע מסל"ו

116 פ טור סל"ד בשם רבינו נסים:

117 צ וה"ה ☜לסתור משמעות השטר כמ"ש הרא"ש כלל צ"א סימן ד' סמ"ע בשם ד"מ

118 ק הרשב"א בתשוב' כיון דקיי"ל אין העדי' חותמים אא"כ נעשה בגדול ב"ב דף קנ"ה ע"א צריכין הם לבדוק וכל שלא בדקו משוו נפשייהו רשיעי ואין אדם משום עצמו רשע מסל"ט