1א ל' הרמב"ם בפ"ז מהלכות גזילה דין ט' ממשנה פ"ט דב"ק דף קג ע"א וכאוקימת' דרגא שם ריש דף ק"ד כיון דידע מאן דגזלי' ואודי ליה הוי כמאן דא"ל יהיו לי בידך פקדון וכפי' התו' שם שלא הודה בפניו2ב שם במשנה ומפרש רבא שם בגמ' כיון דבעי כפרה לא סגי עד דמטא לידיה3ג נלע"ד שהוא מפורש מימרא דרבא שם שלא הודה בפניו כדעת התוס' שם שאם הודה בפניו אפי' נשבע א"צ להוליכו אחריו למדי ויכול להביא כפרה4ד שם ד"י ושם במשנה5ה שם במשנה6ו כתב ה"ה פסק כרב חסדא ור' יוחנן ור"א דאמרי שליח שעשאו בעדים הוי שליח שם דף ק"ד ע"א וכ"פ כל הפוסקים7ז שם דף י"א ושם במשנה8ח כ' ה"ה פסק כלישנא בתרא דרב פפא בגמ' שם דף צה ע"א9ט לשון הטור ס"ד וכ"כ הרמב"ם שם בפ"ט משנה שם דן ק"ח ע"ב10י כן הוא בטור והרמב"ם11כ ידוע שהיורש במקום מורישו עומד וכל מה שמחויב להחזיר למורישו מחזיר ליורשיו12ל לשון הרמב"ם שם ד"ב ושם במשנה וכ' ה"ה נראה שהרב מפרש משלם קרן וחומש ומ"מ מעכב בידו משאר נכסים יותר מחלקו המגיע בהן כפי מה שיהיה בהם מקרן וחומש שנתן להם וזהו שכתב עושה עמהם חשבון וזה אם אינו רוצה לתת חלקו וממ"ש שאין לו ר"ל שאין לו לא אחים ולא בנים ואין שם ראוי לירש לוה ופורעם בחובו ע"כ וכ' הב"י ובכ"מ שהתו' פירשו כפי' רבינו לבניו בניו של גזלן וכו' ונראה שטעמו של רבינו שכיון שנתן כל הגזילה לבניו או לאחיו הרי קיים מצות השבת גזילה ומעתה למה לא יתבע חלקו בנכסי אביו13מ כשיטת פי' רש"י שם14נ מימרא דרב יוסף שם דף ק"ט ע"א15ס מימרא דרב ופפא שם16ע כשיטת פי' רש"י שם17פ שם ד"ד וכתב ה"ה מחלוקת ר"ע ור' יוסי הגלילי בברייתא שם ופסק כר"ע וכו' נראה לי דלר"ע לא שנא זקפן ול"ש לא זוקפן בהוצאת הגזילה מתחת ידו סגי אע"פ שאינה נותנה לכהנים ונקט זוקפן לרבותא דאפילו זקפן בעי להוציא הגזילה מתחת ידו ע"כ והטור כתב שחייב ליתנה לצדקה כתב הסמ"ע שיש לחלקה לכל העניים בשו' כמו שהיו מחלקין האשם המושב לכהנים בפ' נשא בזמן הבית18צ וכ' הנ"י ונשבע דנקט בדינים דלעיל אפשר ה"ה אם לא נשבע וכו':
