ברטנורא על משנה זבחים ט׳:ה׳

5 וְאֵלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ. וַאֲפִלּוּ הֵן כְּשֵׁרִים וּטְהוֹרִים. מִשּׁוּם דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ מִזְבֵּחַ כְּלָל:

6 בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים כוּ'. דְּלַאֲכִילָה קָיְמֵי וְלֹא לְמִזְבֵּחַ:

7 וְהַקְּטֹרֶת. לֹא רְאוּיָה הִיא לַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן:

8 הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים. גָּרְסִינַן. וְרֵישָׁא דְבָבָא אַחֲרִיתָא הִיא, וּבַהֲדֵי עֲצָמוֹת וְגִידִין קָתָנֵי לַהּ וּמִשְׁפָּט אֶחָד לָהֶם. הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים, שֶׁל עוֹלָה. שֶׁהָרֹאשׁ אֵינוֹ בִכְלַל הֶפְשֵׁט וְקָרֵב עִם עוֹרוֹ, וְהָכִי אָמְרִינַן בִּשְׁחִיטַת חֻלִּין דַּף כז:, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָרֹאשׁ שֶׁכְּבָר הֻתַּז בִּשְׁחִיטָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל הֶפְשֵׁט יֶשְׁנוֹ בִכְלַל הַקְטָרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת הָרֹאשׁ. וְיֵשׁ צֶמֶר בְּגֹבַהּ רֹאשׁוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ אֵצֶל עָרְפּוֹ, וְכֵן הַשֵּׂעָר שֶׁבִּזְקַן הַתְּיָשִׁים בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִים, כֻּלָּן עוֹלִים: