ברטנורא על משנה זבחים ח׳:ה׳

5 אֵבָרִים בְּאֶבָרֵי בַעֲלֵי מוּמִים. אֵבָרִים כְּשֵׁרִים שֶׁנִּתְעָרַב בָּהֶן אֵבָר אֶחָד שֶׁל בַּעֲלֵי מוּמִין, וּבָא כֹהֵן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּתַעֲרָבְתָּן וְהִקְרִיב אֶחָד מִן הָרָאשִׁין, יַקְרִיבוּ כָל הָרָאשִׁין לְכַתְּחִלָּה, דְּתָלִינַן אִסּוּרָא בְּהַהוּא דְּקָרֵב, וְהָנָךְ כֻּלְּהוּ כְּשֵׁרִים נִינְהוּ. וּבַגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּלֹא שָׁרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא לְהַקְרִיבָן שְׁנַיִם שְׁנַיִם, דְּוַדַּאי חַד מֵהָנָךְ זוּג דְּהֶתֵּרָא הוּא וְנִתְּנָה הַקְרָבָה זוֹ לִקָּרֵב מִשּׁוּם הַהוּא דְהֶתֵּר. וְאִי מִשּׁוּם הַהוּא דִּסְפֵק אִסּוּר אִיכָּא לְמִתְלְיֵהּ בְּאוֹתוֹ שֶׁקָּרַב תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁנִּמְלַךְ. אֲבָל אֶחָד אֶחָד שֶׁמָּא לֹא נִתְּנָה הַקְרָבָה זוֹ לִקָּרֵב אֲפִלּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּלְמָא הַאי דְאִסּוּרָא הוּא:

6 חוּץ מֵאַחַד. חוּץ מִזּוּג אֶחָד. הָכִי מְפָרֵשׁ לֵיהּ בַּגְּמָרָא. דִּבְחַד גְּרֵידָא מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּלֹא נִתְּנָה הַקְרָבָה זוֹ לִקָּרֵב, כְּדַאֲמָרַן: