ברטנורא על משנה זבחים ז׳:א׳

1 חַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה. מִחוּט הַסִּקְרָא, כְּהִלְכָתָהּ שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית לְמַטָּה, כְּדַאֲמַרַן בְּפִרְקִין דִּלְעֵיל:

2 כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת. בְּהַזָּאָה וּמִצּוּי:

3 לְשֵׁם חַטָּאת. אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁנָּה בְּסֵדֶר מְלִיקָה, כְּגוֹן שֶׁמָּלַק וְהִבְדִּיל, וּבְחַטָּאת נֶאֱמַר וְלֹא יַבְדִּיל:

4 כְּשֵׁרָה. הוֹאִיל וְנַעֲשֵׂית לְמַטָּה וּבִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת כְּהִלְכָתָהּ:

5 כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה וְכוּ'‏ פְּסוּלָה. דְּחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה:

6 כְּמַעֲשֵׂה כֻלָּם. כְּלוֹמַר כְּמַעֲשֶׂה אֶחָד מִכֻּלָּם הָאֲמוּרִים כָּאן, וַאֲפִלּוּ כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת, הוֹאִיל וַעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה פְּסוּלָה: