ברטנורא על משנה זבחים ו׳:ד׳

4 הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ. אוֹחֵז שְׁתֵּי גַפֶּיהָ בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו זֶרֶת וּקְמִיצָה שֶׁל יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְהָעוֹף עַל גַּבֵּי יָדוֹ וּפָנָיו שֶׁל עוֹף לְצַד גַּב יָדוֹ שֶׁיִּהְיֶה הָעֹרֶף לְמַעְלָה, וּמוֹתֵחַ צַוָּארוֹ הַגָּרוֹן עַל רֹחַב שֶׁל שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו אֶצְבַּע וְאַמָּה. וּמוֹלֵק בְּצִפָּרְנוֹ. וְזוֹ אַחַת מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ:

5 וְאֵינוֹ מַבְדִּיל. הָרֹאשׁ מִן הַגּוּף. אֶלָּא חוֹתֵךְ שִׁדְרָה וּמִפְרֶקֶת וְרֹב בָּשָׂר עִמּוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַוֶּשֶׁט אוֹ לַקָּנֶה וְנוֹטֵל סִימָן אֶחָד לְבַדּוֹ וּמוֹלֵק, כְּדִכְתִיב וְלֹא יַבְדִּיל:

6 וּמַזֶּה מִדָּמָהּ. אוֹחֵז בָּעוֹף וּמַזֶּה. שֶׁלֹּא הָיָה מַזֶּה לֹא בִּכְלִי וְלֹא בְּאֶצְבַּע אֶלָּא בְּגוּפוֹ שֶׁל עוֹף:

7 הָיָה מִתְמַצֶּה. שֶׁמְּקָרֵב בֵּית מְלִיקָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ וְדֹחֲקוֹ בַּקִּיר וְהַדָּם מִתְמַצֶּה וְיוֹרֵד לַיְסוֹד. דִּבְחַטַּאת הָעוֹף כְּתִיב ויקרא ה וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ, אֵיזֶהוּ קִיר שֶׁהַשִּׁירַיִם שֶׁלּוֹ מִתְמַצִּין לַיְסוֹד, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן, דְּהַיְנוּ מִן הַחוּט וּלְמַטָּה. דְּאִי קִיר הָעֶלְיוֹן, דְּהַיְנוּ מִן הַחוּט וּלְמַעְלָה, פְּעָמִים שֶׁהָיָה מִתְמַצֶּה לַסּוֹבֵב, כֵּיוָן שֶׁעוֹשֶׂה לְמַעְלָה מִן הַסּוֹבֵב, שֶׁהַחוּט לְמַטָּה מִן הַסּוֹבֵב אַמָּה: