ברטנורא על משנה זבחים ד׳:ב׳

2 אִם חִסַּר אַחַת מִכָּל הַמַּתָּנוֹת לֹא כִפֵּר. דִּבְפַר הֶעְלֵם דָּבָר כְּתִיב ויקרא ד וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת כֵּן יַעֲשֶׂה לוֹ, וּמִקְרָא שֶׁאֵין צָרִיךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי כָּל עֲבוֹדוֹתָיו נִתְפָּרְשׁוּ בוֹ, אֶלָּא לִכְפֹּל בְּאַזְהָרַת הַזָּאוֹת שֶׁבּוֹ הוּא דְאָתָא. וְהָכִי מַשְׁמַע, וְעָשָׂה לוֹ כַאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְךָ עֲשִׂיּוֹתָיו, וְשָׁנָה עֲלֵיהֶם לְעַכֵּב שֶׁאִם חִסַּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת לֹא כִפֵּר:

3 לְפִיכָךְ. הוֹאִיל וְכֻלָּן מַתִּירוֹת, אֵין זוֹ מַתֶּרֶת בְּלֹא זוֹ וְאֵין זוֹ מְפַגֶּלֶת בְּלֹא זוֹ:

4 אִם נְתָנָן כֻּלָּן כְּתִקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְתִקְנָהּ. בְּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ:

5 פָּסוּל. שֶׁלֹּא הֻתַּר בָּרִאשׁוֹנוֹת:

6 וְאֵין בּוֹ כָרֵת. שֶׁאֵין מְפַגְּלִים בַּחֲצִי מַתִּיר: