ברטנורא על משנה זבחים א׳:ג׳

3 רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר. דַּחֲשִׁיב לֵיהּ כְּפֶסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, הוֹאִיל וְאֵין זְמַנּוֹ עַד בֵּין הָעַרְבַּיִם:

4 בֶּן בְּתֵירָא פּוֹסֵל. הוֹאִיל וּמִקְצָת הַיּוֹם רָאוּי הֲוָה לֵיהּ כְּפֶסַח בִּזְמַנּוֹ. וַהֲלָכָה כְּבֶן בְּתֵירָא:

5 שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן. לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁבִּישִׁיבָה אַחַת הָיוּ יוֹשְׁבִים וְכֻלָּן הוֹרוּ כְּאִישׁ אֶחָד, לְכָךְ תָּנֵי זָקֵן וְלֹא תָנָא זְקֵנִים:

6 כָּל הַזְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִים. אֲבָל עוֹלָה לֹא:

7 וְלֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי. עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים לִפְסֹל חוּץ מִפֶּסַח וְחַטָּאת, אֶלָּא עוֹלָה: