ברטנורא על משנה זבים ה׳:ו׳

6 הַנּוֹגֵעַ בְּזָב וּבְזָבָה כוּ'. כָּל הָנֵי שָׁוֶה מַגָּעָן לְמַשָּׂאָן דִּמְטַמְּאוּ אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים, הִלְכָּךְ חֲשִׁיבֵי אַב הַטֻּמְאָה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ, מֵאַחַר דִּמְטַמְּאוּ בְגָדִים, וּלְכָךְ הַנּוֹגֵעַ עוֹשֶׂה רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּפוֹסֵל שְׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה:

7 פֵּרַשׁ. מִמְּטַמְּאָיו, אֵינוֹ אֶלָּא רִאשׁוֹן בְּעָלְמָא וּמְטַמֵּא אֶחָד לַעֲשׂוֹתוֹ שֵׁנִי, וּפוֹסֵל שְׁלִישִׁי בַּתְּרוּמָה:

8 וְאֶחָד הַמַּסִּיט וְאֶחָד הַנּוֹשֵׂא. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן נוֹגְעִים. זָב וְזָבָה וְנִדָּה בְּהֶדְיָא כְתִיבֵי, דִּכְתִיב זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וְגוֹ'‏ וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ. וּמְצֹרָע וְיוֹלֶדֶת נַפְקָא לָן מִלַּזָּכָר וְלַנְּקֵבָה, לַזָּכָר לְרַבּוֹת אֶת הַמְצֹרָע, וְלַנְּקֵבָה לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹלֶדֶת: