ברטנורא על משנה זבים ב׳:א׳

1 הַכֹּל מִטַּמְּאִים בְּזִיבָה. הַכֹּל, לַאֲתוֹיֵי תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ שֶׁהוּא מִטַּמֵּא בְּזִיבָה:

2 אַף הַגֵּרִים. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת זָב ויקרא טו דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת גֵּרִים וַעֲבָדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אִישׁ, לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים וְאֶת הָעֲבָדִים. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ אִישׁ:

3 וּמִטַּמְּאִין בְּדָם כָּאִשָּׁה. שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מִטַּמְּאָה בְּלֹבֶן אֶלָּא בְאֹדֶם, דְּדָם כְּתִיב בָּהּ, שֶׁהוּא אָדֹם:

4 וּבְלֹבֶן כָּאִישׁ. דְּזוֹבוֹ כְּתִיב גַּבֵּי אִישׁ. וְהוּא דוֹמֶה לְמֵי בָצֵק שֶׁל שְׂעֹרִים:

5 וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק. אִם רָאוּ לֹבֶן, שֶׁמָּא הֵן אִשָּׁה, וְלֹבֶן טָהוֹר בָּהּ. וְאִם רָאוּ אֹדֶם, שֶׁמָּא הֵן אִישׁ, וְאֹדֶם טָהוֹר גַּבֵּיהּ. אֲבָל אִם רָאָה לֹבֶן וְאֹדֶם כְּאֶחָד, טֻמְאָתָן וַדַּאי מִמַּה נַּפְשָׁךְ, וְשׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶם אֶת הַתְּרוּמָה, אֲבָל אֵין חַיָּבִים עֲלֵיהֶם עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, דְּגַבֵּי שִׁלּוּחַ טְמֵאִים כְּתִיב במדבר ה מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ, זָכָר וַדַּאי, נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס: