ברטנורא על משנה יומא ד׳:א׳

« ברטנורא על משנה יומא ג׳:י״א ברטנורא על משנה יומא ד׳:ב׳ »

1 טָרַף בַּקַּלְפִּי וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַשֵּׁם וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו לַעֲזָאזֵל. הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִימִינוֹ, הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַגְבֵּהַּ יְמִינֶךָ. וְאִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִשְׂמֹאלוֹ, רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, הַגְּבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ. נְתָנוֹ עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְאוֹמֵר, לַיְיָ חַטָּאת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר חַטָּאת, אֶלָּא לַיְיָ. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

פירוש ברטנורא על משנה יומא ד׳:א׳

1 טָרַף בַּקַּלְפִּי. טָרַף חָטַף וְלָקַח פִּתְאֹם בַּחֲטִיפָה בַּקַּלְפִּי, שֶׁשָּׁנִינוּ לְמַעְלָה וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם. וְלָמָּה בַּחֲטִיפָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְהַכִּיר בְּמִשְׁמוּשׁוֹ אֵיזֶה שֶׁל שֵׁם וְיִטְּלֶנּוּ בְּיָמִין, לְפִי שֶׁסִּימָן יָפֶה הָיָה כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּיָמִין:

2 וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. אֶחָד בְּיָמִין וְאֶחָד בִּשְׂמֹאל. וְהַשְּׂעִירִים עוֹמְדִים אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל, וְנָתַן גּוֹרָל שֶׁעָלָה בְּיָמִין עַל שָׂעִיר שֶׁל יָמִין וְגוֹרָל שֶׁעָלָה בִּשְׂמֹאל עַל שָׂעִיר שֶׁל שְׂמֹאל:

3 לַה'‏ חַטָּאת. שֵׁם הַמְפֹרָשׁ הָיָה מַזְכִּיר, וְהוּא שֵׁם שֶׁל יוּ"ד הֵ"א כְּמוֹ שֶׁהוּא נִכְתָּב:

4 רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא הָיָה צָרִיךְ כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:

5 וְהֵן עוֹנִים אַחֲרָיו. כְּשֶׁמַּזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם:

« ברטנורא על משנה יומא ג׳:י״א ברטנורא על משנה יומא ד׳:ב׳ »