ברטנורא על משנה יבמות ב׳:ט׳

9 הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם. צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם. וְטַעְמָא מְפֹרָשׁ בְּגִטִּין, לְמַר מִשּׁוּם שֶׁאֵין בְּקִיאִין לִשְׁמָהּ, וּלְמַר שֶׁאֵין עֵדִים מְצוּיִין לְקַיְּמוֹ:

10 לֹא יִשָּׂא אֶת אִשְׁתּוֹ. מִשּׁוּם דְּאַדִּבּוּרֵיהּ סָמְכִינַן:

11 מֵת הֲרַגְתִּיו וְכוּ'. הוֹאִיל וְעַל עֵדוּתוֹ נִשֵּׂאת, אִיכָּא לְזוּת שְׂפָתַיִם, שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ וְהֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר עָלֶיהָ. אֲבָל תִּנָּשֵׂא לְאַחֵר, דְּאִשָּׁה נִשֵּׂאת בְּעֵד אֶחָד:

12 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֲרַגְתִּיו לֹא תִנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ. בְּעֵדוּתוֹ אֲפִלּוּ לְאַחֵר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָשָׁע, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה אַל תָּשֵׁת רָשָׁע עֵד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּקַיְמָא לָן אֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע, דְּאָדָם קָרוֹב אֵצֶל עַצְמוֹ. וּמְהֵימְנִינַן לֵיהּ שֶׁנֶּהֱרַג, אֲבָל לֹא מְהֵימְנִינַן לֵיהּ בְּמַאי דְּאָמַר שֶׁהוּא הֲרָגוֹ. וְהִלְכָּךְ אֲפִלּוּ כִּי אָמַר הֲרַגְתִּיו תִּנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ:

13 הֲרַגְנוּהוּ תִּנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ. מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא, בְּאוֹמֵר אֲנִי הָיִיתִי עִם הוֹרְגָיו אֲבָל אֲנִי לֹא הֲרַגְתִּיו: