ברטנורא על משנה יבמות א׳:ג׳

3 שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ. וּמַה הִיא חֻמְרָא שֶׁלָּהֶן, שֶׁנְּשׂוּאוֹת לַאֲחֵרִים, וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לְהִנָּשֵׂא לְאָחִיו שֶׁל זֶה מֵאָבִיו, וְאִם מֵתוּ בַּעֲלֵיהֶן שֶׁהֵן נָכְרִים אֵצֶל זֶה, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת לִנָּשֵׂא לָזֶה, שֶׁאֵין צָרַת עֶרְוָה אֲסוּרָה אֶלָּא בְּנוֹפֶלֶת לְפָנָיו לְיִבּוּם מֵאָחִיו. וְרַבֵּנוּ מֹשֶׁה בַּר מַיְמוֹן פֵּרֵשׁ, אִם נִשְּׂאוּ בַּעֲבֵרָה לְאָחִיו, וּמֵת בְּלֹא בָנִים וְנָפְלוּ לְיִבּוּם לְפָנָיו, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת, שֶׁאֵין אֵלּוּ צָרוֹת עֶרְוָה, הוֹאִיל וְלֹא הָיוּ קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין לְאָחִיו בְּאוֹתָן עֲרָיוֹת:

4 אִמּוֹ. אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִנָּשֵׂא לְאָחִיו מֵאָבִיו, שֶׁהֲרֵי הִיא לוֹ אֵשֶׁת הָאָב, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שֶׁאֲנוּסַת אָבִיו אֲסוּרָה. וּלְעֵיל פֵּרַשְׁתִּי שֶׁאֵין כֵּן הֲלָכָה, אֶלָּא אִמּוֹ פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְהִנָּשֵׂא לְאָחִיו מֵאָבִיו:

5 אֵשֶׁת אָבִיו, אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו. שֶׁהָיָה לוֹ בָּנִים וַאֲחוֹת אָבִיו, כֻּלָּן אֲסוּרוֹת לְאָחִיו כְּמוֹ שֶׁאֲסוּרוֹת עָלָיו, וְאֵין בָּהֶם צַד יִבּוּם עַל זֶה לְעוֹלָם. וְאִם נְשָׂאוּם אֲחֵרִים וְלָהֶם נָשִׁים אֲחֵרוֹת וּמֵתוּ, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת לִנָּשֵׂא לָזֶה. וְכֵן אִם נָשָׂא אוֹתָהּ אָחִיו בַּעֲבֵרָה וּמֵת בְּלֹא בָנִים, צָרוֹתֵיהֶן מֻתָּרוֹת: