ברטנורא על משנה יבמות ט״ו:א׳

1 הָאִשָּׁה. שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. שֶׁאִם הָיְתָה קְטָטָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ דִּלְמָא מֵחֲמַת שִׂנְאָה מְכַוְּנָהּ לֶאֱסֹר עַצְמָהּ עָלָיו:

2 וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁאִם הָיָה שְׁעַת חֵרוּם דִּלְמָא כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁשָּׁהָה הַרְבֵּה זְמַן וְלֹא חָזַר אָמְרָה וַדַּאי לִסְטִים הֲרָגוּהוּ. אִי נַמִּי, רָאֲתָה אוֹתוֹ מֻכֶּה בַּמִּלְחָמָה וְסָבְרָה וַדַּאי יָמוּת. אֲבָל כְּשֶׁשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם אִי לֹא חֲזִיתֵיהּ דְּמִית וַדַּאי חַיְשָׁא לְקִלְקוּלָא, שֶׁמָּא יָבֹא לְאַחַר שֶׁתִּנָּשֵׂא וּתְהֵא מְקֻלְקֶלֶת:

3 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כוּ'. וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ:

4 אָמְרוּ לוֹ. לְרַבִּי יְהוּדָה, פִּקַּחַת תִּנָּשֵׂא שׁוֹטָה לֹא תִּנָּשֵׂא, אֶלָּא אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ תִּנָּשֵׂא: