ברטנורא על משנה יבמות י״א:ג׳

3 שֶׁנִּתְעָרְבוּ וַלְדוֹתֵיהֶן. וְיֵשׁ לְכָל אַחַת מֵהֶן בֵּן וַדַּאי, שֶׁלֹּא נִתְעָרֵב:

4 אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת. בֵּן וַדַּאי שֶׁל כָּל אַחַת מִן הָאַרְבַּע חוֹלֵץ לְאַחַת מֵהֶן, דְּכָל אַחַת מְסַפֵּק לָהּ לְאֵשֶׁת אָח. וּבֶן הַחֲמִישִׁית יִשָּׂאֶנָּה מִמַּה נַּפְשָׁךְ, אִם אֵשֶׁת אָחִיו הִיא הֲרֵי מְיַבֵּם לָהּ, וְאִם לָאו הֲרֵי חָלַץ לָהּ יְבָמָהּ:

5 הוּא וּשְׁלֹשָׁה. זֶה שֶׁיִּבֵּם חוֹלֵץ לָאַחֶרֶת וּשְׁלֹשָׁה עִמּוֹ. וְהַחֲמִישִׁי מְיַבֵּם מִמַּה נַּפְשָׁךְ. וְחוֹזְרִין הַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ וְחוֹלְצִין לַשְּׁלִישִׁית וּשְׁנַיִם עִמָּהֶם וְהַחֲמִישִׁי מְיַבֵּם, וְכֵן כֻּלָּם:

6 אַרְבַּע חֲלִיצוֹת. תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם רַשַּׁאי לְיַבֵּם עַד שֶׁיַּחְלְצוּ לָהּ הָאַרְבָּעָה, כִּי הֵיכִי דְּלֹא לִפְגַּע בִּיבָמָה לַשּׁוּק. וְהוּא הַדִּין דְּמָצוּ הָאַרְבָּעָה לְמֶחְלַץ לְכֻלְּהוּ וְהָאֶחָד כּוֹנֵס אֶת כֻּלָּן, אֶלָּא דְּהָכִי שַׁפִּיר טְפֵי, דִּלְמָא לְכָל חַד וְחַד מִתְרַמִּי דִּילֵיהּ וּמִתְקַיְּמָא מִצְוַת יִבּוּם: