ברטנורא על משנה טבול יום ד׳:ו׳

6 הַכַּדּוּמִין. עֵץ גָּדוֹל עָרוּךְ וְיוֹצְאִין מִמֶּנּוּ אֻנְקְלָיוֹת אֵילָךְ וָאֵילָךְ, וְתוֹלִין בְּאוֹתָן אֻנְקְלָיוֹת צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל מַיִם בָּאֲוִיר כְּדֵי לְצַנְּנָן. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, כְּמִין זֵיר שֶׁל בַּרְזֶל וְאֻנְקְלָיוֹת סְבִיבוֹתָיו, וּבוֹ מַעֲלִין הַכֵּלִים שֶׁנָּפְלוּ לַבּוֹר:

7 הָאַשְׁקְלוֹנִים. שֶׁנַּעֲשִׂים בְּאַשְׁקְלוֹן:

8 הַמַּעְבֵּר וְהַמַּזְרֶה וְהַמַּגּוֹב. כֵּלִים עֲשׂוּיִין לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מִן הַתֶּבֶן וּלְהַעֲבִיר הַתֶּבֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הַמַּעְבֵּר, יֵשׁ לוֹ שִׁנַּיִם דּוֹמֶה לַיָּד שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וּבוֹ מַעֲבִירִין הַתֶּבֶן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְהַמַּזְרֶה, בּוֹ זוֹרִים הַחִטִּין בַּגֹּרֶן, לְפִיכָךְ נִקְרָא מַזְרֶה. וְשִׁנָּיו מְרֻבּוֹת מִשִּׁנֵּי הַמַּעְבֵּר. וְהַמַּגּוֹב, שִׁנָּיו מְרֻבּוֹת מִשִּׁנֵּי הַמַּזְרֶה, וּבוֹ בּוֹרְרִים הַתְּבוּאָה אַחַר שֶׁזָּרוּ אוֹתָהּ בַּמַּזְרֶה:

9 וְעַל כֻּלָּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ'. בְּתוֹסֶפְתָּא מוּכָח דְּאַכֹּל הָנֵי מִלֵּי דְּמַתְנִיתִין קָאֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מֵהָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם עַד כָּאן. וּמִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָאֵי אַכֻּלְּהוּ, תָּנָא הָכָא מִלֵּי טוּבָא שֶׁאֵין עִנְיָנָם לְכָאן:

10 דָּבָר חָדָשׁ חִדְּשׁוּ סוֹפְרִים. שֶׁאֵין הַדַּעַת נוֹתֶנֶת שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר כֵּן:

11 וְאֵין לִי מַה לְּהָשִׁיב. מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ כֵן: