ברטנורא על משנה טבול יום ג׳:ג׳

3 לְפָס. כְּמוֹ אִלְפָּס, כְּעֵין מַחֲבַת שֶׁעוֹשִׂין בָּהּ הַתַּבְשִׁיל. וּבֵיצָה זוֹ מִתְבַּשֶּׁלֶת עִם הַתְּרוּמָה שֶׁנִּפְסְלָה בִּטְבוּל יוֹם:

4 מִן הַשָּׂפָה. שֶׁל אִלְפָּס וְלִפְנִים. חָשׁוּב הַחוּט שֶׁל בֵּיצָה חִבּוּר, וְאִם נָגַע שָׁם טְבוּל יוֹם, הַכֹּל טָמֵא. אֲבָל הַחוּט הַיּוֹצֵא מִשְּׂפַת הָאִלְפָּס וְלַחוּץ לֹא הָוֵי חִבּוּר:

5 וְכָל שֶׁנִּקְלָף עִמּוֹ. הַיְנוּ מַה שֶּׁעוֹלֶה עִם הַחוּט, הָוֵי חִבּוּר וְלֹא יוֹתֵר. רַבִּי יוֹסֵי לְקֻלָּא. וְהָכִי מוּכָח בַּתּוֹסֶפְתָּא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

6 וְכֵן בְּקִטְנִיּוֹת. דִּינָם כְּדִין הַבֵּיצָה: