ברטנורא על משנה טבול יום ג׳:ב׳

2 יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה. שֶׁנִּתְּנוּ בִּקְעָרָה אוֹ בְאִלְפָּס:

3 וּבֵיצָה טְרוּפָה בַּקְּעָרָה. שֶׁנִּתְעָרֵב הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן יַחַד, וּנְתוּנָה עַל גַּבֵּי הַיָּרָק:

4 וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּבֵּיצָה. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֻלִּין, דְּאֵין שַׁיָּךְ תְּרוּמָה בְּבֵיצָה, וּטְבוּל יוֹם אֵינוֹ פּוֹסֵל בְּחֻלִּין. אֲפִלּוּ הָכִי הָוֵי חִבּוּר, וְנִפְסַל הַיָּרָק כְּאִלּוּ נָגַע בּוֹ. וּמִיהוּ לֹא פָסַל אֶלָּא הַקֶּלַח שֶׁכְּנֶגֶד מַגַּע יָדוֹ, וּשְׁאָר הַקְּלָחִים טְהוֹרִים:

5 כָּל הַסֵּדֶר הָעֶלְיוֹן. קְלָחִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁהַבֵּיצָה עַל פְּנֵיהֶם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:

6 אִם הָיָה כְמִין כּוֹבַע. שֶׁמֵּחֲמַת הַבִּשּׁוּל נִתְנַפְּחָה הַבֵּיצָה וְנַעֲשֵׂית כְּמִין כּוֹבַע עַל הַיָּרָק וַחֲלוּלָה תַּחְתֶּיהָ: