ברטנורא על משנה תרומות 11 פרקים

ברטנורא על משנה תרומות ד׳:י״ג

« ברטנורא על משנה תרומות ד׳:י״ב ברטנורא על משנה תרומות ה׳:א׳ »

13 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא בַּחֲמִשִּׁים אֲגֻדּוֹת שֶׁל יָרָק, שֶׁנָּפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹכָן, חֶצְיָהּ תְּרוּמָה, וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו, תַּעֲלֶה. לֹא שֶׁהַתְּרוּמָה תַעֲלֶה בַּחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁם מֵאָה וּשְׁנֵי חֲצָיִים:

פירוש ברטנורא על משנה תרומות ד׳:י״ג

13 שֶׁנָּפְלָה אַחַת מֵהֶן. אֲגֻדָּה אַחַת כַּיּוֹצֵא בָהֶן, וְאֵינָהּ נִכֶּרֶת מִבֵּינֵיהֶן. וְאוֹתָהּ אֲגֻדָּה הָיְתָה חֶצְיָהּ חֻלִּין וְחֶצְיָהּ תְּרוּמָה:

14 שֶׁהָיוּ שָׁם מֵאָה וּשְׁנֵי חֲצָיִים. עִם הַחֵצִי שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁבָּהּ. וְאַשְׁמְעִינַן רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאֵין הָאֲגֻדָּה שֶׁחֶצְיָהּ תְּרוּמָה מְדַמַּעַת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן תְּרוּמָה שֶׁבָּהּ, וְלֹא אָמְרִינַן שֶׁהָאֲגֻדָּה כֻלָּהּ תְּדַמַּע, כֵּיוָן שֶׁהִיא תְּרוּמָה מְעֹרֶבֶת בְּחֻלִּין:

« ברטנורא על משנה תרומות ד׳:י״ב ברטנורא על משנה תרומות ה׳:א׳ »