ברטנורא על משנה טהרות ט׳:ו׳

6 לְגַרְגְּרָם. לַעֲשׂוֹת מֵהֶן גַּרְגְּרִים. כְּלוֹמַר לַעֲשׂוֹת שֶׁכָּל גַּרְגֵּר וְגַרְגֵּר יִתְיַבֵּשׁ בַּחַמָּה וְיִתְנַגֵּב:

7 אֲפִלּוּ הֵן רוּם אַמָּה. דִּכְשֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ הָעֶלְיוֹנוֹת, הַתַּחְתּוֹנוֹת מַזִּיעוֹת וּמִתְלַחְלְחוֹת בַּמַּשְׁקֶה, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְדַעְתּוֹ שֶׁיִּתְנַגְּבוּ, אֵינָן מֻכְשָׁרִים. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לְגַרְגְּרָן, לְמַתְּקָן בַּחַמָּה כְּדֵי לְסָפְתָם בְּמֶלַח וּלְאָכְלָן. וּלְפִי שֶׁאֵין מִתְמַתְּקִין כֻּלָּם בְּבַת אַחַת, מִשּׁוּם הָכִי נָקַט לְגַרְגְּרָן, כְּלוֹמַר שֶׁיִּקַּח הַגַּרְגְּרִים הַמִּתְמַתְּקִין רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְיֹאכְלֵם. וְגוֹרְסִין אֲפִלּוּ הֵן רוּם אַמָּה הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁהֵן גְּבוֹהִים אַמָּה דְּהַשְׁתָּא אוֹתָן הַתַּחְתּוֹנוֹת אֵינָן מִתְמַתְּקוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים בַּמַּשְׁקֶה הַיּוֹצֵא מֵהֶן, דְּנִיחָא לֵיהּ שֶׁיַּזִּיעוּ שָׁם, דַּחֲזוּ לַאֲכִילָה טְפֵי:

8 שֶׁיִּלְקוּ. שֶׁיִּתְמַעֲכוּ וְיִתְפַּצְּעוּ:

9 וְעָתִיד לְהַעֲלוֹתָן לַגַּג. אַחַר כָּךְ לְמַתְּקָן שָׁם בַּחַמָּה:

10 נְתָנָן בַּגַּג שֶׁיִּפְתְּחֵם. שֶׁיִּתְבַּקְּעוּ הַזֵּיתִים וְיִמְלְחֵם:

11 הֲרֵי אֵלּוּ מֻכְשָׁרִים. דְּכָל הָנֵי נִיחָא לֵיהּ בְּזֵעַת הַשֶּׁמֶן הַנִּפְלָט:

12 עַד שֶׁיְּשַׁמֵּר. שֶׁיְּתַקֵּן שׁוֹמֵרָה לְגַגּוֹ. סֻכָּה מִקָּנִים וְקַשׁ שֶׁעוֹשִׂים בְּרֹאשׁ הַגַּג לָשֶׁבֶת שָׁם לִשְׁמֹר:

13 אֵינָן מֻכְשָׁרִים. דְּלֹא נִיחָא לֵיהּ בַּזֵּעָה שֶׁיּוֹצֵאת מֵהֶן: