ברטנורא על משנה טהרות ט׳:ד׳

4 הַגּוֹמֵר אֶת זֵיתָיו. לְאַחַר שֶׁעָבַר זְמַן הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים. דְּבִשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים הָא תְּנַן בַּחֲגִיגָה שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִים עַל הַתְּרוּמָה בִּשְׁעַת הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים:

5 וְשִׁיֵּר צָרִיךְ לוֹמַר יְשַׁיֵּר וְכֵן הוּא בִּסְפָרִים יְשָׁנִים:

6 קֻפָּה אַחַת. כְּדֵי שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנָּה תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר בְּטָהֳרָה וְיִתְּנֶנָּה לְעֵינֵי הַכֹּהֵן, שֶׁהַכֹּהֵן עַצְמוֹ יִרְאֶה שֶׁגָּמַר עַתָּה אֶת זֵיתָיו, שֶׁאִם לֹא יִתְּנֶנָּה לְעֵינֵי הַכֹּהֵן, הוּא אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁשְּׁמָרָן בְּטָהֳרָה, כֵּיוָן שֶׁעָבַר זְמַן הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי לְעָנִי הַכֹּהֵן, מִשּׁוּם דִּתְרוּמָה מֻעֶטֶת כָּזוֹ שֶׁמַּפְרִישִׁים לְאַחַר הַגִּתּוֹת וְהַבַּדִּים אֵין רְגִילִין לָתֵת אוֹתָהּ אֶלָּא לְכֹהֵן עָנִי, מִשּׁוּם הָכִי תָּנֵי כֹּהֵן עָנִי, וְהוּא הַדִּין דְּמָצֵי לָתֵת אוֹתָהּ לְכֹהֵן עָשִׁיר:

7 יוֹלִיךְ לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִיָּד. וּמְהֵימְנִינַן לֵיהּ בְּמַאי דְּאָמַר שֶׁעַתָּה גָּמַר זֵיתָיו:

8 רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מֵעֵת לְעֵת. שֶׁל גְּמַר לְקִיטַת הַזֵּיתִים, אִם הֵבִיא לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ, מְהֵימְנִינַן לֵיהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּבְתוֹסֶפְתָּא פרק י מַשְׁמַע דְּמִיָּד דְּקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הַיְנוּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם: