ברטנורא על משנה טהרות ו׳:ו׳

6 עַד שֶׁיֹּאמַר לֹא נָגַעְתִּי. לָאו דַּוְקָא שֶׁיֹּאמַר בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נָגַעְתִּי, דְּהוּא הַדִּין הֵיכָא דְּאִיכָּא מִידִי לְמִתְלֵי בֵּיהּ שֶׁלֹּא נָגַע:

7 שְׁבִילֵי בֵית גִּלְגּוּל. מָקוֹם עָגֹל וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְאֵין רֹב עַם יְכוֹלִין לָלֶכֶת בְּאוֹתָן שְׁבִילִין:

8 רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת. לָאו רְשׁוּת הַיָּחִיד מַמָּשׁ, אֶלָּא כַּרְמְלִית נִינְהוּ. וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁאֵינָהּ רְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן הָא דִּתְנַן בְּסָמוּךְ, הַבִּקְעָה בִּימוֹת הַחַמָּה רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת, לָאו רְשׁוּת הַיָּחִיד מַמָּשׁ, אֶלָּא כַּרְמְלִית. וְהַשְׁתָּא כָּל הָנֵי גַּוְנֵי דִּתְנַן הָכָא דַּהֲווּ רְשׁוּת הָרַבִּים, מַיְרֵי כְּגוֹן דְּלֵיכָּא תְּלָתָא בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד הַסָּפֵק, וַאֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן דְּרַבִּים מְצוּיִין שָׁם, כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמֵי. דְּאִי בִּדְאִיכָּא תְּלָתָא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא שֶׁנּוֹלַד הַסָּפֵק בָּהּ, אֲפִלּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים טָהוֹר, דְּיָלְפִינַן מִסּוֹטָה דַּהֲוֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד, מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא תַּמָּן אֶלָּא תְּרֵי, בּוֹעֵל וְנִבְעֶלֶת: