ברטנורא על משנה טהרות א׳:ב׳

2 מִטַּמְּאוֹת. אִם נָגַע בָּהֶן שֶׁרֶץ נִטְמְאוּ. וְאִם טְמֵאִים הֵן וְנָגְעוּ הַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה בְּאֳכָלִין טְהוֹרִים, נִטְמְאוּ, דַּחֲשִׁיבֵי יָד לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא, וְכָל שֶׁהוּא יָד מִטַּמֵּא וּמְטַמֵּא:

3 וְלֹא מִצְטָרְפוֹת. אִם הָיָה אֹכֶל פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה אֵין הַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה מִצְטָרְפוֹת לְהַשְׁלִימוֹ לְכַבֵּיצָה לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים, דְּלָא חֲשִׁיבֵי שׁוֹמֵר שֶׁמִּצְטָרֵף, כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ עֳקָצִין:

4 הַנּוֹצָה מִצְטָרֶפֶת. דַּחֲשִׁיב לַהּ שׁוֹמֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:

5 הַחַרְטוֹם. שֶׁהָעוֹף מְנַקֵּר בּוֹ:

6 רָאשֵׁי אֲגַפַּיִם וְרֹאשׁ הַזָּנָב. הַנִּשְׁאָרִים מְחֻבָּרִים לַגּוּף אַחַר שֶׁמָּרְטוּ הַנּוֹצָה, רְגִילִים לְחָתְּכָם וּלְהַשְׁלִיכָם, דְּלֹא חֲזוּ לַאֲכִילָה, אֶלָּא שֶׁבָּעוֹפוֹת הַמְפֻטָּמִים מַנִּיחִים אוֹתָן וְאוֹכְלִים אוֹתָן עִם הָעוֹף, וְהַיְנוּ דְּקָאָמַר שֶׁכֵּן מַנִּיחִים בַּפְּטוּמוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְהָנֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דָּבָר דַּחֲשִׁיב בְּמַתְנִיתִין, בְּבָבָא קַמַּיְתָא אִיכָּא תִּשְׁעָה, דִּשְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ חֲדָא חֲשִׁיב לְהוּ, דְּתַרְוַיְהוּ הֲווּ טָהֳרָה לִטְרֵפָתָהּ, וְהַכְּנָפַיִם, וְהַנּוֹצָה, וְהַחַרְטוֹם, וְהַצִּפָּרְנַיִם, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דָּבָר: