ברטנורא על משנה תענית ב׳:ז׳

7 אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִים לִשְׁתּוֹת יַיִן. לָאו גַּבֵּי תַּעֲנִית קָאֵי, אֶלָּא אַיְדֵי דְאַיְרֵי בִּבְנֵי מִשְׁמָר מַיְתֵי לַהּ הָכָא:

8 בַּלֵּילוֹת. שֶׁאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל אַנְשֵׁי בֵית אָב בַּלַּיְלָה וְיִצְטָרְכוּ אֵלּוּ לָבֹא לְסַיְּעָם:

9 לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלָּיְלָה. לְפִי שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת כָּל הַלַּיְלָה אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ:

10 אַנְשֵׁי מַעֲמָד. הֵם יִשְׂרְאֵלִים הַקְּבוּעִים בִּירוּשָׁלַיִם וְעוֹמְדִים עַל קָרְבַּן אֲחֵיהֶם וּמִתְפַּלְּלִין שֶׁיְּהֵא מְקֻבָּל בְּרָצוֹן. וְעוֹמְדִים שָׁם בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה שְׁלוּחִים מִכָּל יִשְׂרָאֵל, דְּהֵיאַךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר במדבר כח תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ, לְיִשְׂרָאֵל מְצַוֶּה שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה:

11 אֲסוּרִים לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס. מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לְמִשְׁמַרְתָּם, כָּל אוֹתָהּ שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּרוּ קֹדֶם לָכֵן וְלֹא יִכָּנְסוּ לְמִשְׁמַרְתָּן כְּשֶׁהֵן מְנֻוָּלִים:

12 וּבַחֲמִישִׁי. שֶׁבְּתוֹךְ מִשְׁמַרְתָּן מֻתָּרִים, שֶׁדֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְסַפֵּר בַּחֲמִישִׁי וְאֵין מַמְתִּינִין לְסַפֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִפְּנֵי הַטֹּרַח: