ברטנורא על משנה סוכה ד׳:ד׳

4 מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבַּיִת. יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת:

5 הַחַזָּנִים. שַׁמָּשִׁים שֶׁהָיוּ שָׁם לְצָרְכֵי צִבּוּר:

6 עַל גַּב הָאִצְטַבָּא. רְחָבָה שֶׁל הַר הַבַּיִת הָיְתָה מֻקֶּפֶת בְּאִצְטַבָּאוֹת לֵישֵׁב שָׁם, וּמְסֻכָּכוֹת לְמַעְלָה מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים:

7 וְהַזְּקֵנִים. הַדּוֹאֲגִים שֶׁלֹּא יִדְחֲפוּם לְמָחָר כְּשֶׁיָּבֹאוּ לָקַחַת אִישׁ לוּלָבוֹ:

8 וּמְלַמְּדִין. בֵּית דִּין אֶת כָּל הָעָם לוֹמַר, אִם יָבֹא לוּלָבִי אֶל יָד חֲבֵרִי הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ בְּמַתָּנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אֶצְלוֹ לֹא גָּזוּל וְלֹא שָׁאוּל: