ברטנורא על משנה סוכה ב׳:ט׳

9 סֻכָּתוֹ קֶבַע. שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ כֵּלִים נָאִים וּמַצָּעוֹת נָאוֹת, מַעֲלָן לַסֻּכָּה:

10 מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה. מִשֶּׁתִּקַּלְקֵל הַמִּקְפָּה. כָּל תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינוֹ לֹא רַךְ וְלֹא קָשֶׁה אֶלָּא קָפוּי קָרוּי מִקְפָּה. וְרֹב בְּנֵי אָדָם מוֹאֲסִין תַּבְשִׁיל כָּזֶה, וּבִמְעַט מַיִם מִתְקַלְקֵל לְגַמְרֵי. וּמִקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל הִיא מְמַהֶרֶת לְהִתְקַלְקֵל בַּגְּשָׁמִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר מִקְפּוֹת, וְאִם יָרְדוּ גְּשָׁמִים עַד שֶׁאִלּוּ הָיָה לְפָנָיו מִקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין הָיְתָה מִתְקַלְקֶלֶת, מֻתָּר לְפַנּוֹת מִיָּד:

11 וְשָׁפַךְ לוֹ. רַבּוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו שֶׁל עֶבֶד, כְּלוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְּשִׁמּוּשְׁךָ. אַף כָּאן גְּשָׁמִים הַלָּלוּ מַרְאִין שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל מַעֲשֵׂיהֶם בְּרָצוֹן: