מקור משנה סוכה ב׳:ב׳
2 הַסּוֹמֵךְ סֻכָּתוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה, כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, פְּסוּלָה. סֻכָּה הַמְדֻבְלֶלֶת, וְשֶׁצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ, כְּשֵׁרָה. הַמְעֻבָּה כְמִין בַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ, כְּשֵׁרָה:
פירוש ברטנורא על משנה סוכה ב׳:ב׳
2 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר סֻכָּה דִּירַת קֶבַע בָּעִינַן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
3 מְדֻבְלֶלֶת. שֶׁלֹּא הִשְׁכִּיב הַקָּנִים יַחַד זֶה אֵצֶל זֶה, אֶלָּא קָנֶה עוֹלֶה וְקָנֶה יוֹרֵד, וּמִתּוֹךְ כָּךְ חַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ, וְאַשְׁמְעִינַן מַתְנִיתִין דְּאָמְרִינַן רוֹאִים כְּאִלּוּ הָיוּ מֻשְׁכָּבִים בְּשָׁוֶה, וְאִם אָז צִלָּתָהּ מְרֻבָּה כְּשֵׁרָה: