ברטנורא על משנה סוטה ט׳:ה׳

5 נִפְטְרוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם. שֶׁאֵינָן בָּאִין אֶלָּא לִמְדֹּד, כְּדִכְתִיב וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ:

6 אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵיתָן כָּשֵׁר. שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֵיתָן לְעִכּוּבָא אֶלָּא לְמִצְוָה:

7 בְּקוֹפִיץ. סַכִּין גָּדוֹל:

8 מֵאֲחוֹרֶיהָ. מִמּוּל עָרְפָּהּ:

9 מְקוֹמָהּ אָסוּר. לְעוֹלָם:

10 וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן. עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע, דִּכְתִיב דברים כא אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד וְלֹא יִזָּרֵעַ, מַה זְּרִיעָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא בְּגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע, אַף כָּל עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בְּגוּפוֹ שֶׁל קַרְקַע:

11 לְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים. לְסַתֵּת שָׁם אֲבָנִים: