ברטנורא על משנה סוטה ד׳:ה׳

5 אֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנְּאִין לָהֶם. אִם רוֹאִים אוֹתָם שֶׁמִּתְנַהֲגוֹת בִּפְרִיצוּת:

6 וְלֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אָמְרוּ. דְּהָא בָּעִינַן וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְלֵיכָּא. וּבַעְלָהּ נַמִּי לִכְשֶׁיָּבֹא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁקוֹתָהּ בְּקִנּוּי זֶה, דְּבָעִינַן וְקִנֵּא וְהֵבִיא. וְרַבִּי יוֹסֵי לֹא בָּעֵי וְקִנֵּא וְהֵבִיא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְסוּמָא אֵינוֹ מַשְׁקֶה אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ. וּמִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר שם אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ, לָמַדְנוּ שֶׁכָּל הַמּוֹנֵעַ הַבַּעַל מִלְּהַשְׁקוֹת מוֹנֵעַ הָאִשָּׁה מִלִּשְׁתּוֹת אִם הָיָה אוֹתוֹ הַדָּבָר בָּאִשָּׁה, לְפִיכָךְ אִם הָיְתָה הִיא סוּמָא אֵינָהּ שׁוֹתָה. וְאִם הָיְתָה חִגֶּרֶת אֵינָהּ שׁוֹתָה, שֶׁנֶּאֱמַר שם וְהֶעֱמִיד אוֹתָהּ הַכֹּהֵן. וְכֵן אִם הָיְתָה גִדֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר שם וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ. אוֹ אִלֶּמֶת, דְּבָעִינַן וְאָמְרָה הָאִשָּׁה. וְכֵן אִם הָיָה הַבַּעַל חִגֵּר אוֹ גִּדֵּם אוֹ אִלֵּם אֵינוֹ מַשְׁקֶה מִדִּכְתִיב אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ כִּדְאָמְרָן: