ברטנורא על משנה סוטה ב׳:ג׳

3 מֵאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ וְגוֹ'. הִנָּקִי. שֶׁהֵן קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת, דְּמַשְׁמַע הָא אִם שָׁכַב לֹא תִנָּקִי:

4 וְאֵינוֹ כּוֹתֵב וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה וְגוֹ'. שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מִצְוָה עַל הַכֹּהֵן לְהַשְׁבִּיעָהּ:

5 וְלֹא הָיָה כּוֹתֵב וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא קַבָּלָה שֶׁהָאִשָּׁה מְקַבֶּלֶת עָלֶיהָ הָאָלוֹת. וְיָלֵיף לַהּ מִדִּכְתִיב הָאָלוֹת הָאֵלֶּה. הָאָלוֹת, לְרַבּוֹת קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת. הָאֵלֶּה, לְמִעוּטֵי צַוָּאוֹת וְקַבָּלוֹת:

6 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵינוֹ מַפְסִיק. מִשֶּׁהִתְחִיל אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ עַד אָמֵן אָמֵן. וְכוֹתֵב צַוָּאוֹת דִּוְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה וְקַבָּלוֹת דִּוְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן, דְּדָרֵישׁ אֶת, לְרַבּוֹת צַוָּאוֹת וְקַבָּלוֹת:

7 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ כוֹתֵב. כְּלוֹמַר הָיָה זָהִיר בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִכְתֹּב אֶלָּא אָלוֹת בִּלְבַד, וְלֹא קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת, וְלֹא צַוָּאוֹת, וְלֹא קַבָּלוֹת. דְּדָרֵישׁ הָאָלוֹת וְלֹא קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת. הָאֵלֶּה, לְמִעוּטֵי צַוָּאוֹת וְקַבָּלוֹת: