ברטנורא על משנה שבועות ו׳:ד׳

4 אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ. כְּגוֹן שֶׁטּוֹעֲנוֹ חֵרֵשׁ בִּרְמִיזָה. דְּחֵרֵשׁ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר:

5 וְטַעֲנַת קָטָן. כְּגוֹן שֶׁטּוֹעֲנוֹ קָטָן. דְּאָמַר קְרָא שמות כב כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְאֵין בִּנְתִינַת קָטָן כְּלוּם. וְהַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה כְּקָטָן הוּא. וְדַוְקָא שְׁבוּעָה דְאוֹרַיְתָא הוּא שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת קָטָן, אֲבָל שְׁבוּעַת הֶסֵּת חַיָּבִין לִשָּׁבַע עַל טַעֲנָתוֹ:

6 אֲבָל נִשְׁבָּעִין לַקָּטָן וְלַהֶקְדֵּשׁ. הַבָּא לִפָּרַע מִנִּכְסֵי קָטָן, לֹא יִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְיָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב וּבָא בַעַל חוֹב לִפָּרַע מִן הַנְּכָסִים שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, צָרִיךְ שְׁבוּעָה: