ברטנורא על משנה שבועות ב׳:א׳

1 יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה. נִטְמָא וְיָדַע שֶׁנִּטְמָא. בִּשְׁעַת טֻמְאָה אוֹ אַחֲרֵי כֵן:

2 נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טֻמְאָה. וְעַל יְדֵי אוֹתוֹ הֶעְלֵם אָכַל קֹדֶשׁ, הֲרֵי אַחַת. וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, הֲרֵי שְׁתַּיִם. דִּכְתִיב וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא, מַשְׁמַע שֶׁנִּתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ טֻמְאָה. וּלְפִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עָלֶיהָ אֶלָּא אִם כֵּן יָדַע בַתְּחִלָּה שֶׁנִּטְמָא וְאַחַר כָּךְ נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ, מִשּׁוּם הָכִי קָרֵי לַהּ יְדִיעוֹת:

3 נֶעְלַם מִמֶּנּוּ הַקֹּדֶשׁ. אוֹ הַמִּקְדָּשׁ, וְאָכַל קֹדֶשׁ אוֹ נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, וְזָכוּר לַטֻּמְאָה. הֲרֵי שְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת דְּלֹא כְתִיבֵי:

4 נֶעְלַם מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה. אֵינוֹ מִמִּנְיַן הַיְדִיעוֹת, אֶלָּא הָא קָמַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּבִשְׁעַת אֲכִילַת קֹדֶשׁ אוֹ כְנִיסַת מִקְדָּשׁ אֵינוֹ זָכוּר לֹא לַטֻּמְאָה וְלֹא לַקֹּדֶשׁ, חַיָּב קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד: