ברטנורא על משנה שביעית ב׳:א׳

1 עַד אֵימָתַי, שְׂדֵה הַלָּבָן. שָׂדֶה שֶׁל תְּבוּאָה וְקִטְנִית שֶׁאֵין בּוֹ אִילָן:

2 הַלֵּחָה. לַחְלוּחִית הַקַּרְקַע מֵחֲמַת הַגְּשָׁמִים:

3 מִקְשָׁאוֹת וּמִדְלָעוֹת. קִשּׁוּאִים וּדְלוּעִים. אֲבָל מִשָּׁם וְאֵילֵךְ מֵחֲזֵי כִּמְתַקֵּן שָׂדֵהוּ לְצֹרֶךְ שְׁבִיעִית:

4 נָתַתָּ תּוֹרַת כָּל אֶחָד בְּיָדוֹ. זֶה אוֹמֵר כָּלְתָה לֵחָה בְּתוֹךְ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר לֹא כָלְתָה לֵחָה בְּתוֹךְ שֶׁלִּי:

5 אֶלָּא בִּשְׂדֵה לָבָן. שֶׁעָתִיד לְזָרְעָהּ אַחַר הַחֲרִישָׁה וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא רֹב לֵחָה קַיֶּמֶת, אֵין חוֹרְשִׁים אֶלָּא עַד הַפֶּסַח:

6 וּשְׂדֵה אִילָן. שֶׁהִיא נְטוּעָה כְּבָר אֵין צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא רֹב לֵחָה קַיֶּמֶת שֶׁאֵין חוֹרְשִׁין אוֹתָהּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּרְדוּ הַגְּשָׁמִים בְּעֹמֶק הַקַּרְקַע, הִלְכָּךְ חוֹרְשִׁים בָּהּ עַד הָעֲצֶרֶת. וְכָל הַמִּשְׁנָיוֹת הַלָּלוּ דְּחוּיוֹת הֵן כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל בְּפֶרֶק קַמָּא שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עַל שְׁנֵי פְרָקִים הַלָּלוּ שֶׁהֵם פֶּסַח וַעֲצֶרֶת וּבִטְּלוּם, וּמֻתָּר לַחֲרֹשׁ עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית: